http://www.burning.deappel.nl/
Archive for 10th ב-מאי, 2014
BAD ART
Posted in ויזואל on מאי 10, 2014| Leave a Comment »
צבא פולניה; עמוס עוז החנטריש
Posted in Uncategorized, אקטואליה on מאי 10, 2014| 1 Comment »
כאחד שחי עם ערבים ובתוכם מאז נולדתי, ולמען האמת לא בשל אידיאולוגיה אלא משום שאני אדם ואולי בגלל מזל או סתם מקריות, אני מוצא את הטענות של עוז לגבי החלאות שכותבים כתובות שנאה, די מגוחכות, ואשתדל להסביר.
עמוס עוז בכל חייו האליל את הקיבוץ אותו ישוב שדאג בצורה יסודית שלא יחיו בקירבו ערבים, לא נכים, לא עניים ובטח לא מיזרחיים (לפחות בהתחלה) לא הומואים ולא לסביות כל מה שהבורגנות תסמן כ"לא בריא" אך גם הנאצי יאבחן כ-לא בריא. כלומר עוז שהאליל את הקיבוץ חי במקום גזעני אשר לא קיבל באופן עקרוני שונים ואחרים לקרבו, ממש תרבות אחרת שונה כביכול מניאו נאצים וניאו נאצים זו בחירה של עוז זו המילה בה הוא השתמש הרי עוז בעצמו כל חייו חי בתוך קבוצת אנשים גזענית, אנשים שבפועל הגזענות החשוכה שלהם גרועה הרבה יותר מהכתובות המחליאות על קירות הכנסיות והמיסגדים.
עוז מעולם לא ביקר את התרבות הפאשיסטית המיטרליסטית של הקיבוץ של מפלגת האבודה שהביאה עלינו את הכיבוש ואת ההתנחלויות והם הרי ערש התרבות הכוחנית שיצרו כאן את הנכבה . את הטיהור האתני עשה המחנה לו משתייך עוז וגם את המימשל הצבאי שהיה נאצי לכל דבר ועוז חי בתוכו בנחת בלי שום הירהורי כפירה. הוא יכול להרגיש את נאורותו רק אל מול נערי הגבעות אל מול חורצי הלשון מימין, הוא עוז למען הדיוק ההיסטורי והמהותי ממש לא רחוק מהם, אולי ההפך. אין דבר יותר אפל וגזעני מאנשים שלא מוכנים לחיות בישוב אחד עם שונים מהם, ועוז היה כזה רוב חייו. בכל אופן היה ראוי כי יצא נגד הסלקציה הניאו נאצית שהנהיג פה הקיבוץ, והנה זה פלא אפילו בדל ביקורת לא נמצא בכתביו על סלקציה ניאו נאצית זו, שהיא פי-כמה יותר חמורה בעיני מכתובת על הקיר. נערי הגבעות מעידים על עצמם, מי שכותבי כתבי שיטנה מעיד על עצמו, מי שחי בקיבוץ בלי ערבים ובלי קבוצה גדולה של אחרים, הוא אדם שמתכחש לעצם מהותו הגזענית ומתייפיף בהיותו הומניסט כביכול ואיש "שמאל", הוא לא מסוגל להפנים שהחיים בקרב קבוצה סגורה שהיא גם מובדלת אתנית ולפי צבע עור ואמונות זו גזענות אפלה – הרי מתנדבות מגרמניה או משבדיה נתקבלו בברכה בקיבוץ (שילוב של גזענות ושובניזם זכרני), צריך לזכור את הנאצים, איך הם שאפו לחיים "בריאים" (בלי היהודים הרקובים ובלי צוענים ובלי קומוניסטים) על טהרת הגזע שלא יהיו בקירבם שונים , ולהיות אמיצים ולהשוות זאת למה שניסו לחולל בקיבוץ. ולמזלנו לא הצליחו בסופו של דבר. ליכדניק שחי בעיר מעורבת באותה שכונה עם ערבים בעיני פי כמה וכמה הומניסט מעוז שחי בלי בדל ביקורת בקרב גדולי הגזענים בחברה הישראלית.
מרטין נימלר כתב כבר מה יהיה באחרית הפשעים שמבדילים בין אדם לאדם, בין קבוצה לקבוצה, ושם בחר עוז לחיות, שם בקרב אלה שבזו ליהודים מהמיזרח וליהודים שונים ואחרים, וגם לערבים, ועוד.
אני מתקשה להאמין לאדם כמו עוז, החנטרישיות ואולי זו מילה זולה אבל השמאל הצברי אינו ראוי למילה מעודנת ממנה, החנטרישיות היא מושג שמבטא היטב את אופי השמאל הציוני, מטיפי מוסר מעל כל במה ; חכמים על נוער הגבעות, ולא מוכנים לקבל שיש פגם בסלקציה הקיבוצית, בתוכה הם חיים ואותה הם מהללים.
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
