זה מתחיל בעצם העובדה שהימין נגיש לאותו פלח באוכלוסיה שהשמאל מתעב – היינו העניים, הרוב. אלה לא רק נאומי הצ'חצ'חים ומנשקי המזוזות, אלא פשוט סגרנות וטהרנות של השמאל, חוסר רצונו להיות נגיש.
עיתון הארץ אפילו במהדורה האינטרנטית שלו הכניס תשלום עבור המידע, בעוד הימין דרך ישראל היום נגיש לכל. כל מה שעממי מתועב בעיני השמאל. בהפוך למרות שלכאורה היה על השמאל להיות נגיש, להיות מעורב, להיות איכפתי.
הטענה שמיליארדר בעל קזינו מפעיל את ישראל היום היא מגוחכת – לא משום שאינה נכונה, זו טענה לא רלוונטית, הרי השמאל היה צריך לחלק עיתונים חינם בכל רחוב ושכונה, האם שותפו המיליארדר של שוקן עשה את הונו בדרכים פחות בעייתיות משלדון?
השמאל הליברלי הדמוקרטי למעשה בהתנהלותו שדורשת יכולת כספית ומעמד אך גם חוסר רצון להכניס גורמים אחרים ושונים למשחק, שם לצחוק את הטענה הקלושה לשוני בענייני חברה לעומת הימין, הרי השמאל מאמין בכסף, לא בנגישות לא בחופש המידע, לא בשקיפות בדיוק ההפך מההתנהלות שהייתה מחזירה אותו לרלוונטיות.
חלקים בשמאל למשל הקיבוצים הם אבן נגף, הם מילטנטים בהשפעתם על השמאל באינטרסים הכלכליים שלהם במיוחד ואין בינם ובין רלוונטיות חברתית סוציאל דמוקרטית דבר וחצי דבר, הקיבוצים הם ימין מובהק, אנטי סוציאלי, הם נוגשים בעובדיהם השכירים ובעבדים הזרים שהם מעסיקים בצורה אלימה, הם מסוגרים, הם תחת חוקי גזע (חוק וועדת קבלה) ותיקצר היריעה, מבחינת מסוימת השתייכות הקיבוצים לשמאל או מה שנשאר מהשמאל היא הסימן לחוסר הרלוונטיות של השמאל, מי שחי תחת חוקי גזע אינו באמת מאמין בשיוויון.
לפי מהותו היה על השמאל להיות נגיש ופתוח המעמד האליטיסטי פועל כנגדו, הוא מבקש להתרחק מהאספסוף, מהעם, מהעניים, מבעיות, רוצה בחברת אלה מחוסרי הדאגות המשכילים בעלי המעמד הגבוה , אלה שמאורגנים. בכך הוא ממיט על עצמו ניוון וחוסר יכולת להשפיע.
הטענה הישנה שמיוחסת לבן אהרון שהעם טעה, עם עלייתו של בגין לשלטון, לא השתנתה, מבחינת השמאל העם מיותר, יש בעלי עמדה מיוחסים שצריכים לנהל את העניינים, רצוי שיהיו אשכנזים. זה לא עובד ככה.
כתיבת תגובה