רבות דובר לאחרונה על הסכנה שמאיימת על התקשורת החופשית, כלב השמירה על הדמוקרטיה.
בין היתר הוזכרו מילים כמו סממני םאשיזם וחלקו הרב של נתניהו במחיצת התקשורת ה"חופשית".
לא מן הנמנע כי נתניהו רוצה לאלף את התקשורת שרחוקה מלהיות חופשית.
בעניין זה בעין השביעית ובעיתון הארץ, מציינים כי הקרב בין נתניהו למוזס היה הכל ורק לא פוליטי, כל הטענות על הרמיסה של העיתונות ה"חופשית" מתבררות כעורבא פרח, לפחות אם נאמין למה שנאמר בכתבות הללו, העיתונאים האמיצים מופיעים תחת ראשי תיבות, ולא בשמם המלא כאילו הם חוששים מיד ארוכה ולא זו של נתניהו, ובסתימת פיות. כנראה הדברים נכונים לכל העיתונים, ישראל היום הארץ ומעריב.
כולם סותמים את הפה כשעל הפרק אינטרסים סמויים מהעין הציבורית. עיתונאים מתודרכים מדרגים כאלה ואחרים שכולם מדברים עליהם בדיעבד בלבד, מה לכתוב, נגד מי לכתוב ועוד, ממש חגיגה לעיתונות החופשית.
זה לא ממש חדשה ענקית אבל בכל זאת הנהמות על פגיעה בחופש הביטוי, הן לא יותר מנהמות, מניסיון לעשות מניפולציה, אם ישראל סובלת משחיתות בכל מעשיה הרי שהתקשורת שאמורה הייתה לפקח ולשמור היא חלק מתמונת האינטרסים והשחיתות.
הרשימות השחורות של ידיעות אחרונות אליבא לעיתון הארץ : http://www.haaretz.co.il/tmr/1.3060776
הרשימות השחורות, אליבא לעין השביעית : http://www.the7eye.org.il/216419
בכתבות כל הסימנים והחיצים מופנים לאיש אחד, נוני מוזס, איש מיסתורי שלא מתראיין, ואפילו בערך על שמו בויקיפדיה אין מופיעה תמונתו, והערך עצמו רזה עד כדי חשש לאנורקסיה חמורה או מניפולציה מאחורי הקלעים, מוזס הוא דמות מסוכנת הרבה יותר מביבי, ביבי יכול ליפול ע"י בחירות, מוזס הוא טייקון רב פעלים בעל אינטרסים שמקדם בציניות אנשים ופועל נגד אחרים באותה נחישות נסתרת השמורה למושחתים מכל.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
