אלה כרוכים באלה במסכת שקרים. אוחזים אחד בשני, שחס וחלילה לא יתמוטט שקר אחד. והמשורר שכתב שיאכלו יהודים הוא הרי כתב מטאפורה. מיטב השיר כזבו. כמובן.
המושג נורמליות הופך למשאת נפש רחוקה, רק אם היה קצת נורמלי יותר להיות שמאלני בארץ בה השלום כרוך באכילה מהסוג האהוב על קניבלים.
אני חושב שלא קל להיות פלסטיני או ערבי מוסלמי בכלל, תחשוב על מה שעושים מגיל צעיר בעולם שבו להיות מתון זו עדות לבגידה ולחולשה. ומה קורה עם אחי השמאלנים, טרגדיה גדולה.
השמאל אפילו את זה מכיל, מבין ומעודד. אפילו הסנגורים של דרוויש נעמדים דום. רק זה חסר שאיזושהי רגב תרמוס את הגאווה המפוקפקת שלפחות קיימת במילים אם לא במציאות עצמה.
מירי רגב היא סוג של עונש, ויש לה הרבה משותף עם ההתלהמות הבהמית של המשורר הלאומי הפלסטיני. זה שאוהב בשר של יהודים.
"סטורן טורף אחד מבניו", מתוך סדרת "הציורים השחורים" של גויה
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
