הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

הערכים הללו מאפשרים לקצין בכיר לאנוס לכאורה חיילת תחת פיקודו, וכל ההליך המשפטי מסתיים בקול ענות חלושה, במכתב ללא התנצלות. בלי שהקצין יישב ולו דקה בכלא, ללא מעצר. בלי שום עונש ממשי.

מאידך חיילים וחיילות על עבירות קלות יושבים בכלא.

הצבא היא מערכת מסואבת שמאפשרת לקצינים בכירים לצפצף על הערכים של צה"ל, גם ב מקרה אלאור עזריה, קצין בכיר הרג נער פלסטיני בלי שנשקפה לו סכנת חיים והוא לא נשפט ולא נענש, ואלאור עזריה הפך למשל ושנינה ומשפחתו והוא משלמים מחיר יקר, בו ורק בו תולים בצה"ל את הסכנה להידרדרות מוסרית ולנטישת ערכי צה"ל. גייסו למען הרשעתו תובע מיומן, ולא הסכימו לכל הליך גישור וכו. אלאור אזריה זוכה לתחקירים, ולבדיקה מכל מיני זויות, לוחם קיבוצניק שהיה הורג באותו אופן תחת סיירת מובחרת, לא היה מביא את צה"ל להילחם בכל כוחו במשפחה אחת, שבמאמצים רבים הצליחה לעמיד לוחם שאפילו אם כשל, לשים על כתפיו את המבחן של ערכי צה"ל זו פארסה וגרוע מכך.

כנראה שצה"ל עוד לא הפנים מספיק את ערכיו שלו, בשיויון מלא, ויש הבדל באכיפה בין חיילים פשוטים למפקדים או הבדל באכיפה בין חיילים שונים.

בלי קשר לצה"ל

הן בעיתון הארץ והן בתיאטרון, מככבים שני כוכבי על, המשורר יצחק לאור בעיתון הארץ שחדשות לבקרים מטיף מוסר לכולם שנחשד בחשדות כמו בוכריס, והן השחקן איבגי שגם נחשד בחשדות כאלה, במקרה שלהם אפילו למעט שנעשה במקרה בוכריס אין זכר, איבגי אפילו קיבל פרס לאחרונה, לא מצליחים לעשות בתיאטרון ובעיתון משהו אפילו למראית עין.

איך  מערכת החוק בישראל האזרחית או זו הצבאית יכולה להעמיד פנים כי יש דין אחד לכל אדם בפני החוק?