הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

תוכנית המקור עשתה תחקיר על הטרדות מיניות, בצבא בגבעתי יש להניח שזה נעשה בעיקר בגלל הטיה פוליטית וגם כי קל להיטפל למערכת צבאית, להבדיל מגופים אחרים כמו העיתונות עצמה.

ואכן הצבא שנים היה גוף בו היה ידוע כי ישנם הטרדות מיניות וגרוע מכך, ולא רק בגלל גנדי או משה דיין.

הנורמות אז היו שונות מהיום וזו התפתחות חיובית, ברם מעבר לכך שצבא הוא כביכול גוף היררכי שבו "קל" להפעיל מרות באופן נבזי כזה, יש עוד גוף לבד מעוזרי ראשי ממשלה שגם בו יש קלות נבזית בלתי נסבלת להטריד מינית, כן התקשורת.

ספק עם העיתונאים יעשו לחבריהם תחקיר, על הטרדה מינית, עדיין חבריהם של עמנואל רוזן ודומיו מצויים בדרגות בכירות בתקשור, בעיתון הארץ כותב משורר ידוע שנשים התלוננו עליו, כדי לא ל"הטריד" אותו פתרה המערכת בהארץ את העניין בכך שאין לרשימותיו המתפרסמות ברשת את האופציה של כל רשימה כזו, להגיב, היינו לטקבק.  פתרון יחסית קל. הוא ממשיך להטיף מוסר בצדקנות די פאתטית יש לומר. ולא פעם זה משעשע.

לכאורה יש הבדל אם המטריד המיני הוא איש שמאל או ימין, ואם מדובר באשכנזי או מזרחי, המערכת הרבה פחות סלחנית למזרחים, חובשי כיפה וימניים.

אבל שום תוכנית מקור לא קיימת על התופעה בתקשורת, או בברנז'ה, זה לא רק איבגי, כולם יודעים ולא מדובר רק בעמנואל רוזן.

יש כל מיני גופים צבא, תקשורת ובנקאות בהם לאנשים בכירים יש עמדה כוחנית כלפי כפופים, המערכת הכי פחות מגוננת כלפי הבכירים היא הצבא, בצבא יחסית המערכת מודעת יותר ופועלת במהירות, בוכריס, תא"ל ג'ורבי, איציק מורדכי, ממהה.. מוזר כולם מזרחים, אפשר לטעון בקלות שבעוד האשכנזים יוצאים בקלות כמו הגנרל שהצטרף למפלגת העבודה ומתלוננת התלוננה שאנס אותה, אז כיהנה שלי יחימוביץ כיו"ר העבודה, והיא סיכלה את מועמדותו של אותו אלוף.

יש עוד הרבה בעיות אין ספק שאחת הבעיות היא שהעיתונות היא בד בבד גם גוף שראוי לבקר אבל אין לזה זכר כמעט, העיתונות גם היא מערכת סגורה והיררכית לא פחות מהצבא, קידום בעיתונות נעשה גם הוא בחדרים אפלים, העניין הוא שעדיין יש שלטון כמעט בלעדי לגופי תקשורת עם אוריינטציה חד משמעית משמאל.

היום די להוציא החוצה פוסט של מתלוננת כדי לחסל קריירה של עיתונאי בכיר, אולי לא באותה מידה אם מדובר באיש שמאל, יש הנחות לאנשי שמאל בעניין זה.

דווקא הגוף הפעיל בתחום הן עיתונאיות, הן מוציאות החוצה את המטרידים ומחסלות את המיטרד ללא טיפול משטרתי, לא צריך לקבל גשפנקא של בית משפט כדי לסיים קריירה של אדם. במיוחד אם מדובר בכזה שנצטברו לגביו הרבה עדויות, ועדיין זו בעיה, דווקא עיתון הארץ "הליברלי" מצפצף על ה"ידיעות" הללו.

בצבא אדם כמו המשורר לא יכול היה להמשיך לפקד, גם לא שחקן כמו איבגי, אין מצב שמפקד שיוחסו לו מה שיוחס לאיבגי היה נשאר בתפקיד. אם איבגי היה איש ימין, הוא היה מסיים את הקריירה שלו מיד או בסמוך לפרסום. נקודה.

המערכת ודעת הקהל סלחנית לאמנים במיוחד משמאל ולעיתונאים משמאל. להם זה מותר.

בעניין זה כמו בשלטון הכמעט בלעדי ברוב גופי התקשורת של השמאל הבורגני ייתכן כי קיים גם קשר שתיקה שרלוונטי למאבק בתחום ההטרדות המיניות.

בווינט ארבע שחקניות צעירות מעלות שיר סאטירי על פרשת בוכריס, מעניין למה שמו של איבגי נפקד. למה למשורר בהארץ לא כתבו שיר, למה הכעס כלפי בוכריס הוא כל כך מופגן להבדיל משחקן, או משורר איש תקשורת.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4889361,00.html

ספק אם השחקניות הצעירות היו מעזות לעלות שיר דומה על איבגי, מה שמותר לקיסר וגו.

אין ספק שקל יותר להטריד מינית אם אתה שמאלני. נכון גם במטרידים משמאל מטפלים אבל לא באותה עוצמה ובאותה נחישות.

בעניין בוכריס יוצא שממנו גבו את המחיר כראוי. ועוד יגבו.