רני רהב האיש והאגדה:
רפאל שאל על העיתונאית שרון שפורר, שבעבר התעמתה ישירות עם רהב, והיחצ"ן הגיב: "היא הפכה לטרוריסטית מילולית. כולם מפחדים ממנה. אנשים לא רוצים להיכנס בפה שלה כי אין לה דין ואין לה דיין. היא מדברת על מה שהיא רוצה, יורה. כל יום היא עושה שיימינג למישהו אחר וכולם שותקים כי כולם מפחדים. אני לא מפחד ממנה. למרות שמבחינתי היא לא קיימת, אני מצדיע לה על המלחמה למען זכויות נשים ובנושא של אונס והטרדות מיניות, כי היא עשתה עבודת קודש בעניין הזה".
פרשנות פולנית גרידא:
"מצד אחד הוא מצדיע לה ומצד שני מכנה אותה טירוריסטית מילולית, לו זה מותר."
עוד אחד מפרקי העיתונות החופשית נכתב. בשוליים.
תיאור המעשה…
הכל החל כשאחת מהמתלוננות באונס שמיוחס לאיש הנד"לן קסטיאל (איש שמקורב למדי לאנשי שמאל) התלוננה על כך שרני רהב תומך בו, או מייצג אותו רני רהב מכחיש, הוא רק חבר של משפחת קסטיאל (העשירה), פייר לגטימי כאילו וזה, השאלה היא למי מותר לכנות עיתונאית כ "טרוריסטית" האם זו לא השתלחות, זו השפה שמועצת העיתונות הייתה מותירה לאיזה פוליטיקאי?
כבר שנים יחצנים מעורבים עמוק עמוק בעשייה עיתונאית – אין כמעט תוכנית ללא מעשה יחצני כזה או אחר, מקדמים את זה, מחליטים לרקוח פרשה על זה, מקללים את ההוא, מלכלכים על ההוא, וזוכים לתעודה בתוכניות אקטואליה, מקבלים במה, כאילו באמת חשובה דעתם, כאילו הם לא מקדמים אינטרסים של הון ושלטון, לא רק רני רהב בסיפור יש עוד אנשים, אבל הוא הגס והבוטה מכולם.
מדוע כל התוכניות חיות מאנשים כאלה למה נותנים להם פתחון פה?
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה