
Posted in Blogroll, ויזואל, עיצוב on מרץ 19, 2017| Leave a Comment »
Posted in Blogroll, MUSIC, אקטואליה, היסטוריה, ויזואל on מרץ 19, 2017| Leave a Comment »
בזמן בו נכתב השיר הייתי במסגרת צופית והשיר היה משהו שכאילו הולחן ונכתב עבורי ועבור חבריי.
בתנועה השיר הפך להמנון השכבה, גדוד קראנו לזה אז, היינו חילוניים כולם, וכאן חינכו אותנו לקבלת ארץ ישראל השלמה, אז, לא היה מישהו מחבריי עם כיפה על הראש, ההגשמה הייתה אמורה להיות בקיבוץ, אני בשלב ההוא כבר הייתי בשל לא ללכת בתלם, מההגשמה פרשתי, לא הסכמתי להיות אחד מהעדר. אבל לא אומר שהבנתי משהו, הייתי מבולבל. התנ"ך היה המולדת. השירים הפטריוטים לא דברו על שלום, על האחר. כולנו מי יותר ומי פחות היינו חלק מהעדר.
אני זוכר את ההרגשה שהשיר עורר בנו, את הכמיהה, הצורך הזה להיות חלק מההיסטוריה של התנ"ך, לא לימדו אותי מדריכים מימין, אלא משמאל, בתנועה אז היינו כולנו בנים ובנות עתידים להיות חלק מההגשמה של השמאל הציוני. אני לא המשכתי. אללי.
לא היה מישהו שעמד מול התנועה הזו של ארץ ישראל השלמה ממש – כולה על טהרת משוררי ומנהיגי השמאל, ממפ"ם ועד אחדות העבודה. יכולים המשוררים להרגיש נורא בעקבות המעשים שבאו אחרי – בעקבות השירים שהתוו את הדרך. אבל גם הם היו חלק מההעדר הגדול והכמיהה הזו לארץ ישראל, זה לא התחיל רק בחצר של הרב קוק כמשל לגאולה, הרב קוק עוד היה בשלב בו הוא נחשב לקוריוז, כאמור כולנו היינו ילדים אז בתנועה שמאל ציונית, במונחים של היום.
היה אז שמאל רדיקלי שקולו ממש לא נשמע, וליבוביץ, אפילו בגין היה זה שחתם שלום לראשונה – אבל המציאות של הגשמה דרך התנחלויות החלה אז בשמאל במיינסטרים של השמאל, אם תקשיבו טוב למילים, השלום לא נמצא בשיר הזה – ולא בשירים של התקופה. גם הערבים שהיום הם פלסטינים לא היו קיימים אז בקרב רוב רובה של תנועת העבודה.
המילים של דליה רביבקוביץ שברבות הימים הפכה להיות "שמאל" כמו שהיום מקובל להגדיר, אז לא הייתה נוכחות לשמאל הזה, גם היא התעוררה רק כאשר המעשים כבר הפכו להיות מציאות.
התחלת ההתנחלויות לוותה אז בשירה כזו, החילוניים היו "מטומטמים" בשפתו המשתלחת של אלפר, הם התחברו לתנ"ך, לעמק דותן היהודי.
שם הכל התחיל. הקשיבו למילים.
ואי אפשר בלי ויקי שתתן קצת רקע היסטורי ועוד על עמק דותן:
עמק דותן מוזכר במקרא בספר בראשית כמקום בו התרחש סיפור מכירת יוסף: "וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן" (ספר בראשית, פרק לז' פסוק יז). דותן מוזכרת שנית בספר מלכים ב', פרק ו' כאשר מלך ארם שולח חיילים לחפש את אלישע בן שפט הנמצא בדותן: " וַיֹּאמֶר (מלך ארם), לְכוּ וּרְאוּ אֵיכֹה הוּא (אלישע), וְאֶשְׁלַח, וְאֶקָּחֵהוּ; וַיֻּגַּד-לוֹ לֵאמֹר, הִנֵּה בְדֹתָן."
בעמק דותן תוכננה בשנת 1942 הקמת מחנה השמדה ליהודי ארץ ישראל על ידי המופתי של ירושלים, אמין אל-חוסייני. על פי חביב כנען, פאיז ביי אל-אידריסי העיד בפניו שחוסייני תכנן להקים משרפות ליהודים באזור עמק דותן.[1] באותה תקופה, המכונה מאתיים ימי חרדה, גנרל-פלדמרשל ארווין רומל עמד להיכנס למצרים במסגרת קרב אל-עלמיין השלישי, ובמקביל לפלישה זו תוכננה פלישה לירושלים של אל-חוסייני וחיילי הלגיון הערבי. אל-חוסייני תכנן להקים בעמק דותן, בקרבת שכם, מחנה השמדה ובו משרפות ענקיות דוגמת אושוויץ, שאליהן עמדו להיות מובאים להשמדה יהודי ארץ ישראל וכן יהודים מיהדות ארצות האסלאם. בנובמבר 1942 נחל רומל תבוסה בקרב אל-עלמיין השלישי, והתוכנית נגוזה.[2]
במלחמת ששת הימים במהלך כיבוש צפון השומרון, לחמה חטיבה 45 בעמק דותן כנגד השריון הירדני והדפה אותו אל מעבר לגשר אדם. החטיבה כבשה את ג'נין.[3]
לאחר מלחמת ששת הימים כתבה המשוררת דליה רביקוביץ את השיר "עמק דותן"[4] שהושר על ידי להקת פיקוד הצפון ללחנו של שמעון ישראלי.[5]
באזור עמק דותן הוקמו מספר יישובים יהודיים. בשנת 1977 עלה לקרקע באזור משטרת סאנור גרעין בשם דותן, שאחר כך עבר לאזור מבוא דותן של ימינו. ליד המשטרה, הוקם בשנת 1987 היישוב שא-נור שפונה במסגרת תוכנית ההתנתקות.

Posted in Blogroll, ויזואל on מרץ 19, 2017| Leave a Comment »
Posted in Blogroll, ויזואל on מרץ 19, 2017| Leave a Comment »