משנת 2000 נרצחו 1200 ערבים תושבי ישראל, ע"י ערבים, גם הם תושבי ישראל. יש מכה של אלימות פנימית שאין לה שום הסבר.
פה ושם יש קולות מבין האוכלוסיה הערבית שמתקוממים, מנסים להתייחס לאלימות הזו שבעיקר אוכלת את עצמה. אבל יש אחרים כמו מר חורי שמעל עיתון הארץ יוצא נגד כל הקולות השונים, הרוצים להכניס ביקורת עצמית גם לחברה הערבית. לדעתו הם מנסים להשפיל את הערבים, כמו היהודים.,
ככה הוא כותב: "אחת התסמונות המוכרות בחברה הערבית בישראל, המאפיינת בעיקר כמה יפי נפש, היא הניסיון להוכיח לרוב הדומיננטי כמה אנו הערבים עלובים וטיפשים"
כנראה אסור לבקר את החברה הערבית לפי חורי. לפי חורי אסור שיהיו יפי נפש בחברה הערבית. והוא עוד מלין על ערבים כיהודים שמבקרים את האלימות המתגברת.
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3953026
אני חי בין ערבים מיום שבו נולדתי, חי. מבקר, הצבעתי למען רשימה ערבית בזמנו. קשה לי להבין מה מביא אדם כמו חורי לרדוף כל קול ערבי שרוצה לשפר את חיי הערבים בישראל. אולי אני נאיבי. אולי אסור לומר את הדברים האלה, השמאל גם הוא רודף עד שיגעון כל מי שלא רוקד לפי חליל מסוים. החליל השמאל ציוני.
אז מה. חייבים לומר את האמת. או למצער את הדעה האחרת השונה. בלי פחד.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
