הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

השמאל ניסה לסתום את הפה לעמיר בניון. שאמור היה לשיר באו"ם ביום השואה הבינלאומי, טוב שלא צלחה הדרך לשמאל הזה.

שוב לא היה ולו איש רוח מהשמאל, אחד בודד, שירים גבה או קול. אף אחד לא צריך לקבל את דעותיו של בניון, אבל מדובר ביוצר מחונן לא פחות. כמו שהניסיון המטומטם למנוע השמעת שיריו הבורגניים של גפן בגל"צ ע"י ליברמן היה אקט מובהק של טמטום מרושע.

למה אנשים חושבים שאמנים דגולים הם בני אדם טובים זו שאלה טובה, לא מובנת ההיתממות הזו. היא נוצרה ע"י אמנים כמו הסופר עוז שאגב חטף אמירה נאלחת מדודו אלהרר, אישית חטפתי כילד אמירות  כאלה בהיותי בן של ניצולת שואה, לא אחת ולא שתיים – וגם כמבוגר. זה לא חדש שנוצרה מאז השואה, דווקא כאן בארץ הצבי מין יכולת להטיח את הקשה מכל בכל ויכוח או דיון בהקשר הבלתי נכון, כי השואה מספיק מצמיתה כדי לתת לדברים את הפליק הראוי ולזכות בתשומת לב.

נוצר הרושם שאמן טוב הוא גם הומניסט, זה מופרך, גם לוגית וגם באופן המגוחך בו נותנים לאמנים מסוימים לעשות מניפולציות מהסוג הזה. אמן טוב הוא טוב כי הוא שולט באמנות שלו ביד אמן, זהו, זה הכל, מוסר שייך לדיון נפרד.