הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

כן הנצרות היא הדת האלימה, אם נביט בהיסטוריה ללא חת, בכנות מתבקשת, לעבר אפריקה או אמריקה ואסיה, בכל מקום בו הנוצרים הגיעו הם זרעו מוות, ג'נוסייד, טיהור אתני, אלימות בכל צורותיה, הגחכת כל דת לוקלית וכדומה. הרס של מוסדות דת, חיסול מקדשים דתיים חיסול מוחלט לגתות עתיקות כמו האצטקים, וכדומה. כיהודים אנחנו זוכרים, עד היום כשנוצרי פוגש לראשונה בחייו יהודי השאלה הראשונה שלו, או שלה, למה הרגתם את ישו?

אנחנו הרי מכירים את אלה שגנבו מהדת היהודית ופשוט ניסו להשמיד אותה, אותנו את מה שנשאר מהדת שהביאה אמונה באל אחד, לראשונה. מדובר באלפי שנים.

כמו רצח אב, הם הצמיחו דת חדשה האנטישמיות. פה ושם היו איים של שפיות וסובלנות, כל המהלך של השנאה נסתיים בפשע הכי מצמית נגד האנושות, השואה, אבל הרבה לפני כן הם כבר שנאו ורצחו והייתה גם האינקוויזיציה. זו הדת הרצחנית מבין הדתות.

עכשיו נחזור לעיר ואם בישראל, חיפה. בה ערבים נוצרים יצאו נגד פסל שהוא סוג של עבודה נגד הפיכת סמל של אוכל תעשייתי כמו מאק לאייקון. אגב גם בקרב הערבים הנוצרים.

העבודה לא משהו, אבל התגובות האלימות מראות עד כמה חיפה שבויה ע"י פונדמטליזם שמרני, אין ספק שבאמת פסל עם פרובוקציה מינורית כל כך והמקבל תגובה כל כך אלימה כמו זריקת בקבוק תבערה, זו עדות לסוג של פרובנצליות שמרנית פודמנטליסטית, כל כך הרבה תשומת לב – על מה, הבריונות הזו של הערבים נוצרים שקצת צניעות לגבי הדת האלימה שלהם כלפי כל האנושות לא הייתה מזיקה, כהתחלה. אני בספק אם בעיר כמו תל אביב זה היה מתרחש, מה שעוד מסיג את המעמד של המוזיאון בחיפה שגם ככה הוא מוזיאון נדוש וחלש.

הוא במבנה שהיה פעם בית ספר תיכון, ובסביבה שליד כנסיות ואוכלוסיה ערבית ברובה נוצרית – האירוניה היא שבאיזור הזה, בין היתר היו כנראה בעבר הקומוניסטים שחלקם היה נוצרי, ובכלל קומוניסטים ערביים שחלקם התפכח כמו אמיל חביבי ועוד, מה שמעיד על השינוי בתוך האוכלוסיה הערבית שהולכת לכיוון דתי מן הסתם והתגובה היא די אנכרוניסטית. הפסל הוא פיני בעצמו נוצרי, אבל מערבי, שם כבר לעשות מעשים מגונים בסמלים דתיים אינה בשורה כזו מהפכנית. גם אצלנו היו משוררים ופסלים שעשו מעשים בדת או השתמשו בדת כמדיום להעברת מסרים אחרים.

לא רק דת אחת החריבה או הלעיגה דתות אחרות הדת הקומוניסטית התהדרה בהריסה והחרבה של הישן. כנסיות עלו באש כאשר דת הסוציאליזם עלתה ונולדה.

יונה וולך / תפילין

תפילין

יונה וולך

תָּבוֹא אֵלַי

אַל תִּתֵּן לִי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם

אַתָּה תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי

כָּל דָּבָר תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי

כָּל דָּבָר שָׁרַק אַתְחִיל לַעֲשׂוֹת

תַּעֲשֶׂה אַתָּה בִּמְקוֹמִי

אֲנִי אַנִּיחַ תְּפִלִּין

אֶתְפַּלֵּל

הַנָּח אַתָּה גַּם אֶת הַתְּפִלִּין עֲבוּרִי

כְּרֹךְ אוֹתָם עַל יָדַי

שַׂחֵק אוֹתָם בִּי

הַעֲבֵר אוֹתָם מַעֲדַנּוֹת עַל גּוּפִי

חַכֵּךְ אוֹתָם בִּי הֵיטֵב

בְּכָל מָקוֹם גָּרֵה אוֹתִי

עַלֵּף אוֹתִי בַּתְּחוּשׁוֹת

הַעֲבֵר אוֹתָם עַל הַדַּגְדְּגָן שֶׁלִּי

קְשֹׁר בָּהֶם אֶת מָתְנַי

כְּדֵי שֶׁאֶגְמֹר מַהֵר

שַׂחֵק אוֹתָם בִּי

קְשֹׁר אֶת יָדַי וְרַגְלַי

עֲשֵׂה בִּי מַעֲשִׂים

לַמְרוֹת רְצוֹנִי

הֲפֹךְ אוֹתִי עַל בִּטְנִי

וְשִׂים אֶת הַתְּפִלִּין בְּפִי רֶסֶן מוֹשְׁכוֹת

רְכַב עָלַי אֲנִי סוּסָה

מְשֹׁךְ אֶת רֹאשִׁי לְאָחוֹר

עַד שֶׁאֶצְוַח מִכְּאֵב

וְאַתָּה מְעֻנָּג

אַחַר כָּךְ אֲנִי אַעֲבִיר אוֹתָם עַל גּוּפְךָ

בְּכַוָּנָה שֶׁאֵינָהּ מְסֻתֶּרֶת בַּפָּנִים

הוֹ עַד מַה תִּהְיֶינָה אַכְזָרִיּוֹת פָּנַי

אַעֲבִיר אוֹתָם לְאַט עַל גּוּפְךָ

לְאַט לְאַט לְאַט

סְבִיב צַוָּארְךָ אַעֲבִיר אוֹתָם

אֲסוֹבֵב אוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים סְבִיב צַוָּארְךָ, מִצַּד אֶחָד

וּמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי אֶקְשֹׁר אוֹתָם לְמַשֶּׁהוּ יַצִּיב

בִּמְיֻחָד כָּבֵד מְאוֹד אוּלַי מִסְתּוֹבֵב

אֶמְשֹׁךְ וְאֶמְשֹׁךְ

עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתְךָ

עַד שֶׁאֶחְנֹק אוֹתְךָ

לְגַמְרֵי בַּתְּפִלִּין

הַמִּתְמַשְּׁכִים לְאֹרֶךְ הַבָּמָה

וּבֵין הַקָּהָל הַמֻּכֶּה תַּדְהֵמָה.

עוד אמן שעשה שימוש בתפילין ולמד באותו מוסד בו למדה וולך הוא מיכאל דרוקס, ועוד רבים וטובים. אם יש סימן שבכלל הכיוון כעת הוא שמרני זו התגובה לפסל כל כך בנלי כמו הפסל שמוצג במוזיאון חיפה כעת.