
]
חנות לחומרי אמנות, הציבה שומר בכניסה שתפקידו למנוע רכישה או קניה של חומרי אמנות מהאמן או ממי שבא לרכוש עבורו.
הרקע למלחמה הזו הוא פטנט שהוציא אניש קפור על צבע Vantablack כמדומני מדובר בסוג מסוים של פיגמנט.

מהכתבה:
ArtShop, is the latest battleground in the color war between its creator, artist Stuart Semple, and Kapoor that began in 2016, when it was revealed that Kapoor had secured exclusive rights to artistic uses of Vantablack, the blackest synthetic material ever created. The fact that this new material with enormous artistic potential was only available to one artist incensed many in the artistic community, including Semple. In retaliation, he created a paint he dubbed the “Pinkest Pink” and made it available for anyone to buy online—except Anish Kapoor. The terms of purchase for Semple’s pink paint included the caveat:
https://www.artsy.net/news/artsy-editorial-anish-kapoor-banned-rivals-art-store
נעזרנו בויקי כדי להבין מהו אותו חומר או פיגמנט..


כמובן שהרקע לכעס על קפור הוא שרק לו לפי ה"חוק" יש זכות שימוש בפיגמנט.
כל המלחמה הזו לא מונעת מאניש קפור (ממוצא יהודי שניסה בתחילת דרכו להתקבל ללימודים בבצלאל ונדחה, והפך לאחד מגדולי הפסלים בעולם)*
ובכן אניש קפור ממשיך בדרכו ה"בלעדית" הפעם צבע ורוד..

האם יש משהו יותר אנכרוניסטי מהדבר הזה? קשה שלא להסכים עם אלה שיוצאים נגדו, גם יש לציין שבעולם יצירות שלו עוברות סוג של "וואנדליזם מחאתי" בפועל ובפוסטים ברשת. ככול הידוע הוא מייבא מהעולם המסחרי לאמנות; את ה"בלעדיות" אותו מושג מעשי ותיאורטי, שבו לפירמה יש "בלעדיות" על מוצר שהיא פיתחה וכו, נדמה לי שבעולם המסחרי הבלעדיות מוגבלת בזמן, וייתכן שלא כך במקרה של קפור, בכל מקרה זה מקומם שמשאב כזה אינו נחלת הכלל אינו אוניברסלי, אלא מנוצל רק לטובת אמן מסוים.