חיים (להקה) – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_(להקה)
חיים (מבוטא "הַיים"; באנגלית: HAIM) היא להקת פופ רוק אמריקאית מלוס אנג'לס. הלהקה מורכבת משלוש אחיות: אסתי חיים (בס), דניאל חיים (גיטרות סולו), ואלונה חיים (גיטרות וקלידים) …
Archive for 2nd ב-אוגוסט, 2019
HAIM – Summer Girl
Posted in Blogroll, MUSIC, פופ on אוגוסט 2, 2019| Leave a Comment »
Le Radeau de la Méduse – תאודור ז'ריקו
Posted in Blogroll, אמנות פלסטית, ויזואל on אוגוסט 2, 2019| Leave a Comment »
סקיצת הכנה לציור..
על הציור מויקי :
בשנת 1816 יצאה הספינה הצרפתית "מדוזה" אל עבר חופי סנגל, בשליחות לואי ה-18, שביקש לשקם את ההיאחזות הצרפתית באזור. כשהייתה מול חופיה המערביים של אפריקה, עלתה הספינה על שרטון. הקברניט החליט לנטוש את הספינה, אך מכיוון שהיו רק שש סירות הצלה, בנו אנשיו רפסודה בשביל שאר הנוסעים. לאחר שראו כי גרירת הרפסודה אינה אפשרית, חתכו אנשי הצוות בסירות ההצלה את חבלי הגרירה והפקירו את הרפסודה לגורלה. בעוד שעל סירות ההצלה עלו הקצינים ובני המעמד הגבוה, הועלו לרפסודה פועלים, חיילים ומלחים פשוטים ולא ניתנה לה כמעט אספקה, פרט ליין וביסקוויטים בכמות בלתי מספקת.
המצב ברפסודה הלך והחמיר במהירות. בלילה הראשון התאבדו או מתו 20 מהנוסעים, בלילה השני שתו החיילים והמלחים, שהיו בטוחים במותם הקרב, לשוכרה. חלק מהחיילים, ששירתו עוד בצבא נפוליאון בונפרטה, לפני שיבת המונרכיה, ביקשו לבצע מרד ועל הרפסודה התחולל קרב דמים. ביום הרביעי החלו הניצולים אוכלים את גופות חבריהם המתים. לאחר שמונה ימים השליכו החזקים שבנוסעים את החלשים והפצועים המיימה. מתוך 150 איש שהיו על הרפסודה ביום טביעת האונייה נותרו 15 בלבד, אשר ניצלו שבוע לאחר מכן.
כאשר נודע סיפורה של רפסודת המדוזה בצרפת התחוללה סערה ציבורית. אל הזעזוע מתיאורי האיבוד המהיר של המוסר האנושי נוספה ביקורת על רקע מעמדי וגזעי. מבקרים חברתיים ראו ברפסודה סמל למדיניות המלוכנית החדשה-ישנה, שהעדיפה להציל את בני המעמדות העליונים ולהפקיר את העניים לגורלם. ס ציטוט
מה היה גרוע יותר בסיפור על רפסודת המדוזה, ההתנהגות האנושית של האנשים על הרפסודה?
או עצם הנטישה של ה"מעמד הגבוה" ? – הקצינים והמעמד הגבוה שהשאירו ללא אוכל את הפשוטים על הרפסודה בעוד הם נמלטים בסירות ההצלה. אפשר ללמוד מהסיפור והציור עצמו על עוד דברים הקשורים במעמדות או באליטות, איך תמיד משאירים (ע"ע תושבי דרום תל אביב) את העניים לבד מול איתני הטבע, או מול מצוקה, ואז פוערים עין צדקנית ומיוסרת כאשר הם מתנהגים כפי שהם מתנהגים להתאם ליצר ההישרדות החייתי הקיים בנו. מי יותר מוסרי בסיפור, הצדקנים?
אלה שתמיד מטיפים מוסר, כאשר בודקים בציציות, הם מתגלים בדרך כלל תמיד במלוא קלונם.
עוד מציוריו של האמן המעניין הזה, שעשה עבודה על חולי נפש עבור חלוץ רפואת הנפש, ד"ר אטיין ז'אן ז'ורז'ה .
צבא פולניה; היאוש לא נעשה יותר נוח
Posted in Blogroll, אמת מארץ תצמח on אוגוסט 2, 2019| Leave a Comment »
הטענה ישנה, כבר היו בשמאל מי שטענו כשעלה רעיון אוסלו שזה מאוחר מידי, כי אי אפשר לפנות את ההתנחלויות שהשמאל כבר הקים. הימין רק השלים.
כשבגין עלה לשלטון, כבר הייתה מציאות של התנחלויות קיימת, רבין האיש שבאמת לא היה מגיע לו להירצח אפילו מנקודת מבט ימנית מובהקת, כי הוא היה ממקימי ראשית ההנתנחלות, הוא רמטכ"ל הכיבוש, ואפילו היה מפקד שידו קלה על ההדק עוד מימי הנאכבה. שהוא וחבריו רקחו, מי היו חבריו?
ישכה שדמי זה ההוא מטבח כפר קאסם , המשורר שכתב את שיר הרעות, שגם היה ממקימי ארץ ישראל השלמה, והרי חוג עין ורד (חוג ארץ ישראל השלמה) עצמו היה קרוב לרבין ולו במידה זו או אחרת שרבים היו מהפלמ"ח. רבים מהמשוררים ואנשי הרוח היו שם לא רק גורי גם אלתרמן ועוד.
המוח החולני שרצח אותו את רבין, הביא אסון על הימין ועל השמאל, השמאל הפך להזוי מאז, בכדי להצדיק את טענתו הבסיסית על כיבוש וכו, עד הטענה שכל העסק הציוני לא היה אלא כיבוש המרחק קצר, והיו כבר אמנם מעטים שחצו את הגבול, הפכו לחלק מהמאבק הפלסטיני לחיסול הישות הציונית.
אם הייתי נשאר בשמאל הייתי בעצמי מגיע לשם, אם ניקח כדוגמה; זה כמו תהליך לוגי מנותק מהמציאות האמנות הפלסטית הייתה חלק מהזיה אוטופית מודרנית שהביאה בסוף לדף חלק לבן, שהוא סופה של האמנות כי אין בכלל ויזואליה כלשהי – לא נשאר כלום – היום ברור שזה היה עיוורון מוחלט, כך כשהכול תיאורטי, מאבדים אט אט את עצם היכולת להתקיים, ואפילו את הרצון להתקיים.
היום בכלל השמאל דוגל במלחמה, אפילו מרץ, השמאל כולו גנרלים אפילו גנרל מפוקפק ומזוקן שעוד לא בטוח מה עשה ולאיזו השקעה נכנס ובאיזה תחומים הוא נתן לתאוות הבצע שלו לשגשג. הרשות לא בודקת אותו אבל במילא הכל עומד להתגלות. ההזיה של השמאל שדווקא הוא המושיע היא קצרת ראות ומטופשת.
קשה להתמודד בבהירות עם המציאות היום מבלי ליפול בפח היקוש של הפוסטמודרניות, אבל הנה עשיתי את המהלך, לא יודע אם אני צודק, אבל לשמאל בלב שלם איני נותן קול, עומד על דעתי כי אמונה ויכולת ניתוח מראה כי השמאל מוביל לאסון קיומי, איני בטוח עד כמה הימין אינו דומה, אבל פה ושם בימין היותר מתון נשמע קול ההיגיון, זה היום לוקסוס למצוא מישהו בפוליטיקה שמסוגל להיות בעל בהירות מחשבה, ויכולת לנתח מציאות נכוחה, בחלק מהזמן נתניהו נמצא שם. הוא קשה, קשה לתת בו אמון, אבל האמת המרה שאין אלטרנטיבות.
המציאות שמנסים לכפות עלינו אולי תצליח לעלות את השמאל, האליטות נלחמות לשרוד בכל מחיר – הימין מפורר וחלקו הזוי ומסוכן, זו מלחמה לכל דבר, ויש בה סימנים של מלחמה ללא אתיקה מינמלית כי השמאל צודק בדבר אחד, רצחו לו ראש ממשלה ולא משנה כלל שרבין לא היה בכלל איש שמאל, לפחות בפועל, אבל כשיגיע האסון, לא יהיה באמת כבר על מה להילחם. לא יהיה משנה באמת מי ימין ומי שמאל.
כל עוד אוכל לעזור ולו במעט, לדחות את האסון, אעשה מה שאוכל במילא ללא יכולת ממשית להשפיע.
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
