חבורה הזויה של "מפגינים" נגד כביכול השחיתות מאנשי פתח תקווה מנעה היום ממנדבליט היועץ המשפטי של הממשלה לומר קדיש על אימו . הם הגיעו לבית הכנסת שם הוא מתפלל.
הטירוף שהנהיג הפושע אלדד יניב מגיע לרמה שחייבת התייחסות של שלטונות החוק. זה כבר עובר את הגבול של השפיות.
ידענו מהיום הראשון שאלדד יניב הוא פושע, לא שיערנו עד כמה הוא מסוכן לדמוקרטיה. מה השלב הבא?
זה לא מקרי, כבר היינו בהפגנה בה איזה "מפגין" מאיים על איש דתי, מכנה אותו בשמות אנטישמיים, לא צריך להיות איש ימין כדי להבין שהולך שם משהו רע. הסתה ואיומים על שלטון החוק שהבורגנות נתנה להם יד, בשם עאלק המלחמה בשחיתות.
האשמה כולה היא בעיקר לפתחו של בג"ץ, אשר היה מלכתחילה חייב לשרטט גבולות של "הפגנה" – מה מותר ומה אסור, זה נדרש. זו חובה. ההפגנה הכי מוצדקת ככול שתהיה – יש לה גבול וחייב להיות גבול, עד איפה ועד להיכן זה ניתן – בשם חופש המחאה, בג"ץ איפשר את המעשה הזה בפסיקות האלימות שלו נגד איש חוק – כפי שנראה זה עלול להידרדר לתהום ולעוד מעשי פשע, לא מדובר בהפגנה אלא באיום על אדם כדי שיקבל החלטה לפי טעמם של פושעים.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
