Read Full Post »

הימין היה ליברלי יותראז, היום הוא דתי יותר והשמאל היה ימני הרבה יותר מהימין אז וממש לאומני.

אחת הטענות נגד הימין היום שהוא מסמן "בוגדים"  מגביל שיח, על זה אמר ברל כצנלסון כדלקמן: … היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים…

נראה גם כי היה באיזשהו מקום פרו כיבוש התנחלויות וטרנספר..

• "עניין העברת האוכלוסין עורר אצלנו ויכוח: מותר או אסור. מצפוני שקט בזה לגמרי, טוב שכן רחוק מאויב קרוב, הם לא יפסידו על ידי העברתם, ואנחנו בודאי לא. בחשבון אחרון – הרי זו רפורמה פוליטית ישובית לטובת שני הצדדים. זה מכבר סברתי כי זהו הטוב בפתרונות… אלא שלא עלה על דעתי כי ההעברה "אל מחוץ לארץ ישראל" פירושה לסביבות שכם. האמנתי ועודני מאמין כי הם עתידים לעבור לסוריה ולעיראק." (מתוך נאום במועצת "איחוד פועלי ציון – התאחדות" 1937)

הציטוטים מויקי ציטוט.

כנראה העולם משתנה. או משהו. אם ב 1937 דובר על טרנספר, או "מעבר אוכלוסיות" הרי שדי בזה כדי למצות את ההבדל. כנראה העם אותו עם, אז היה ימני והיום הוא ימני, אולי ההבדל שהיום הוא יותר דתי, יותר מידי. אבל הטענות שאז היה מדובר בשמאל ליברלי מתון ונאור פשוט הן פייק היסטוריה.

Read Full Post »

המחנה הציוני מתנגד למס על דירה שלישית.

למה?

בגלל דאגה לעניים בטח – או שמא לסוציאליסטים שלנו יש חוצפה של חבורת חזירים – שכן ידוע שכמעט לכל ח"כ במסגרת הבורגנית יש כמה וכמה דירות, לא די שהם אוחזים בגרון השמאל, הטינופת הזו הבורגנית, מנסה לרקוד בכמה חתונות בו-זמנית, גם שמאל וגם בורגנות מלאה מעצמה, מחזיקה בדירות על גבי דירות, והכל כמובן בשם הסוציאל דמוקרטיה.

מילא כי בריון ההון והשלטון "מרגלית קיבינימאט" צועק ומגדף בבריונות בצוותא עם הארכי נוכל של ההון והשלטון אלדד יניב, מסתבר שחבורת הבורגנים הזו משחקת משחק מושחת, הם באמת אופוזיציה?

למה בדיוק??

אפילו בקטנות הם נכשלים, כל פעם מחדש אדם הגון וסביר מבין שהמשחק הוא בין חבורת חזירים מימין לחבורה נכבדה של חזירים מהשמאל הציוני.

חזיריה מושלמת. כבר ידוע שם על תופעות של אחזקת דירות לא מעטה של רוב החברים והחברות, אז בשם איזה אינטרס הם פועלים?

http://www.themarker.com/news/1.3163585

והם פונים לבג"ץ, למה בג"ץ חזק יותר מקול בקלפי?

כמה דירות יש לשופטים שלנו? נניח השופטים שישפטו במדוכה האם הם אישית נניח מחזיקים בכמה דירות, האם זה שווה גילוי נאות? זה לא מעיד על אינטרס?

האם מחייבים שופטים להצהיר על רכושם? מישהו יבדוק כי לשופטים אין אינטרס חבוי שלא ידוע לכלל הציבור?

בכלל מהו האינטרס הציבורי?

Read Full Post »

כמה רעשים יש מאיזו עבודה עם חבל באקדמיה לאמנות בירושלים.

בסוריה יש כבר שנים רצח שיטתי, לא רק בסוריה, והעולם שותק, זה הכישלון הגדול ביותר של אובמה.

הממ.. גדעון לוי הצדיק או נכון יותר הצדקן אוסר על הציבור הישראלי להזדעזע מג'ינוסייד בחאלב, הגיע העת לומר לגדעון, שמי שהיה עוזרו של שמעון פרס אבי ההתנחלויות (זו ההגדרה של גדעון לוי עצמו) צריך לאמץ לעצמו טיפל'ה צניעות . אגב עיתון הארץ או המו"ל שלו בלי קשר היה בשנות השמונים והלאה אחד ממקדמי הזנות והסחר בנשים בצורה עקיפה הוא אף הורשע על כך בבית משפט, הנאור של האנשים החושבים הציף את העיתון העיר במודעות פורנוגרפיות וכמעט לא היה ליברל אז שהזדעזע, לא פלא שאותו מו"ל אוסף סביבו צדקנים שמתירים או לא מתירים למישהו להזדעזע מרצח עם.

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3157056

Read Full Post »

המכרז שפרסמה המדינה להקמת מתקן חלופי במישור רותם למכל האמוניה הסתיים היום (שני) בכישלון חרוץ, לאחר שאף גורם לא הגיש הצעה. רק בקיץ האחרון אישר משרד האוצר מענק הקמה מהמדינה בסכום מקסימלי של עד 240 מיליון שקל ואף פיצוי שהמדינה תספק ליזם במקרה שיביא לסגירת המפעל בגובה מקסימלי של עד 480 מיליון שקל, אולם ללא הועיל….

http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-563414

למה אין ועדת חקירה שחוקרת את זיהום המפרץ ע"י משפחות שחלקן מעורב בפוליטיקה ויכלו לזהם ולטנף את האדמה ואת האוויר ואת המים והים?

עד שתושבי חיפה לא יסגרו בגופם את איזור מיכל האמוניה ויכפו על המדינה את סגירתו לא ייסגר המיכל שמאיים על כמיליון אזרחי המדינה.

אזרחי חיפה והסביבה שנים נתנו לפוליטקאים מחורבנים מימין ומשמאל ממשפחת רבין ומשפחת שרון, דרך השפעתם במפעלים מזהמים שקצרו חיי אדם לעשות מה שבא להם.

כל שנה אנשים מתים בגלל הזיהום שמשפחות הפשע האלה הביאו על חיפה ביחד עם גורמים נוספים. מוציאים כל פעם תירוץ חדש להמשיך את הזיהום ואת המוות השקט. המוות ממשיך להפיל חללים, ואיש לא עושה דבר.

Read Full Post »

הרצח היה מכת הלם כמעט מכריעה לאיזשהי תמימות שיהודים לא ירימו יד אחד על השני שיש גבולות כיום אין ספק שהכל אפשרי.

ככה כותב יוסי ביילין על מה מותר לחשוב אלמלא נרצח רבין:

לתמצת את תפישת רבין לשלום: "הוא דיבר על ישות פלשתינית, שהיא "פחות ממדינה", ועל כך שגבול הביטחון של ישראל יהיה בבקעת הירדן. הוא הבטיח לא לשוב לגבולות 4 ביוני 1967, ולעמוד על קיומם של יישובים ישראליים הסמוכים לצידו המזרחי של הקו הירוק, ועל ירושלים מאוחדת, בריבונות ישראלית, שתכלול גם את מעלה אדומים ואת גבעת זאב. "

http://www.israelhayom.co.il/opinion/424603

ספק רב אם דיעות כאלה יכולות להוביל לשלום, מה גם שמאז הרצח ביבי עקף את רבין משמאל לפחות בהצהרות, למעשה ברק ואולמרט ניסו כל אחד בתורו להרחיק לכת, וכשלו.

טענה כזו הזויה שהפלסטינים היו מסתפקים בפחות ממדינה היא לא רק הזויה היא הבל וניסיון להוליך שולל כאילו לא הייתה בזמן שקדם לרצח תגובה פלסטינית מוחצת בדמות המתאבדים ומאות ההרוגים ברחובות.

המהלך של רבין פרץ את הגבולות של השיח  עם הפלסטינים, זה הכל וזה די הרבה, יכול להיות שבסופו של דבר יצמח מזה שלום, אולי, אבל לשלום שייחתם בעתיד לא תהיה קירבה אפילו במקצת לעולם שעליו דיבר רבין.

Read Full Post »

רבין בחר בגנדי הוא רחבעם זאבי לאלוף בצה"ל, רבין היה חברו מהפלמ"ח הוא הוקיר ואהב אותו גם רבים אחרים מהשמאל למשל יוסי שריד. הניסיון לתלות בגנדי בלעדית את עניין הטרנספר הוא עוול היסטורי, את התורה הזו הוא למד בפלמ"ח ובעיקר מבן גוריון ועוד כמה דמויות מופת בשמאל, בעוד גנדי דיבר, רבין עשה בפועל במלחמת העצמאות טרנספר. רבים מהפלמ"ח היו אלימים ופושעי מלחמות בהגדרה. על רובם יש הגנה בדיעבד, הגנה של אנשים שהחליטו כך בשל ענייני מורשת.

כל עניין המורשת הוא עניין מפוקפק, בכל דמות "מופת" יש חורים, רבין עצמו היה איש בעייתי רוב חייו היה אלים עצבני וגס רוח, הוא ופרס הנהיגו את תנועת ההתנחלות, רבין נכנע לפרס אמנם, אבל בהיותו ראש ממשלה הוא כשל בסבסטיה.

המורשת של גנדי היא גם היותו אלוף מפוקפק שמגדל חיות טרף בבסיס צה"ל שאין צבא מוסרי ממנו, שגם מסתבר כי היה אנס לכאורה שלא הורשע כי אז בימים ההם היו אנשי צבא אונסים ומטרידים נשים באופן "דייני" לגמרי, זה היה חלק מהזהות הגברית החפה מגלות היהודית מהשטעטל. צה"ל הוריש לנו תרבות של הטרדת ותקיפת נשים חד וחלק.

בעיתון שיוצא חוצץ נגד גנדי כותב יצחק לאור המשורר והסופר, תחת הגנה של תקיפת טוקבקיות מאירגוני נשים – לא מאפשרים תגובה למאמריו,  מה שמיוחס ללאור בדומה לגנדי  הוא מעשה של תקיפת נשים לכאורה, אך כמו גנדי שום דבר לא עבר מבחן של בית משפט. ברם, מקומו של לאור הוא גם בין מטיפי המוסר שבוע שבוע מעל דפי הארץ. למרות שעיתון הארץ נוהג כך הוא יוצא חוצץ נגד "מורשת" גנדי.

http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.3110816

Read Full Post »

מהו המיתוס של פאנפילוב?

בעזרת ויקי האדיבה:

המיתוס של אנשי פאנפילוב הוא סיפור גבורה שהתרחש, כביכול, במהלך קרב מוסקבה באמצע נובמבר 1941. לפי הסיפור, שפורסם לראשונה בעיתון הסובייטי "הכוכב האדום", 28 לוחמים מדיביזיית חיל הרגלים ה-316 בפיקוד איוואן פאנפילוב, גרמו אבידות כבדות לכוח שריון גרמני שתקף את עמדותיהם, במהלך קרב עיקש שארך 4 שעות באזור תחנת הרכבת דובסקובו, במבואות מוסקבה. כל הלוחמים הסוביטיים שהשתתפו בקרב נהרגו במהלכו, אך עמידת הגבורה שלהם בלמה את ההתקדמות הגרמנית בגזרה שהוחזקה על ידם. כלי התקשורת הסוביטיים ניפחו את הסיפור, והשתמשו בו כמופת לגבורת לוחמי הצבא האדום בלחימה נגד הצבא הנאצי. במיוחד זכתה לפרסום אמירה, שיוחסה לפוליטרוק קלוצ'קוב, שפיקד על היחידה הסובייטית שהשתתפה בקרב : "רוסיה גדולה, אך אין לאן לסגת. מוסקבה מאחורינו". החיילים שנטלו חלק בקרב, זכו לעיטורי גיבור ברית המועצות לאחר מותם,

ועוד:

המעשה ושאר מעלליה של הדיוויזיה היוו רקע לספר 'אנשי פאנפילוב', שתורגם לעברית ושימש כהשראה ללוחמי הפלמ"ח. מיתוס הגבורה של "אנשי פנפילוב" המשיך להתקיים בברית המועצות עד שנות ה-90 של המאה ה-20, למרות שכבר בשנת 1948 קבעה חקירה חשאית של הפרקליטות הצבאית הסובייטית, שמרבית הפרטים שפורסמו לגבי הקרב בדובסקובו, כולל שמות הלוחמים שהשתתפו בו, היו המצאה עיתונאית חסרת בסיס עובדתי. שישה מהם נותרו בחיים; אחד נמלט ושירת כמשתף-פעולה במשטרת העזר הגרמנית.

ב-8 ביולי 2015, שנים לאחר שהסיפור נחשף על ידי תחקירנים, הותר לבסוף לפרסום הדו"ח המסווג בו קבע אנדריי ז'דאנוב כי "מדובר בבדיה עיתונאית".^[1] ב-2016 מנהל הארכיון הלאומי של רוסיה פוטר מכוון שהוא זה שפרסם את הדו"ח המוכיח כי ברית המועצות ידעה כי הסיפור מפוברק.

בימים האחרונים הרשת גועשת קצין ישראלי מודיע כי הסיפור על "כוח צביקה" אותו טנק בודד שהציל את עם ישראל הוא סיפור מפוברק. האם בהשראת "אנשי פאנפילוב"?

מה שכן ניתן לומר שגם בתוך החברה הישראלית נבנו מיתוסים שקריים חלקם מתחיל להיפרם, המיתוס של צביקה הוא אחד מהם כנראה אף שבמקרה של צביקה ברור שלא הוא זה שיזם את הבדיה, ואפילו ניסה למתן אותה, אבל במשך שנים הוא "נשא בעול" הלך מבית ספר לבית ספר והמשיך ולהאדיר מיתוס שקרי. מדאיג עד כמה מחנכים את ילדי ישראל על שקרים.

בערוץ 2 מעלים תחקיר המודיע כי ספורי הגבורה של כוח צביקה לא היו, או לפחות נופחו מאוד – האמת מצפיה שניה בתחקיר, זה מטריד יותר ואפילו גובל בשקר מודע. כותרת התחקיר

"כוח צביקה": גבורה או בדיה?

http://reshet.tv/News_n/heb/news/Politics/Security/articlenews,222738/

כה אומר יאיר נפשי מי שמונה לשקם את החטיבה:

"היה צריך סיפור"

למרות ההסכם צביקה ממשיך לספר את הסיפור, הוא סרב להתראיין לכתבה אך אישר את קיום הפגישה, על התוכן לא רצה לדבר.

יאיר נפשי, מי שעל פי אמנון בדה את כל הסיפור, דווקא מוכן לדבר. בראיון הוא מגולל את השתלשלות האירועים, הוא פותח בווידוי: "זה לא אמיתי, את הסיפור של כוח צביקה תפרנו בגלל שרציו לבנות את החטיבה מחדש אחרי המלחמה". "היה צריך לבנות את החטיבה מכלום, מה רצית? היה צריך איזה סיפור", הוא מסביר.

כשניסינו להבין האם משהו מהמיתוס קרה באמת, נפשי מבהיר: לא היה ולא נברא. "בטנק יש 71 פגזים, איך הוא השמיד 60 טנקים?".

בעיתון הארץ רצים ואצים למוטט את המיתוס, לפחות יש משהו חיובי אחד לומר על עיתון זה, ברם הצנזורה שם באתר היא מהסוג שהוליד את המיתוס השקרי של פאנפילוב.

http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.3105944

מדוע אם נכון כי המיתוס שקרי משתף צביקה עצמו פעולה במידה כזו או אחרת עם בניית המיתוס זו שאלה מעניינת, מי מאיתנו היה עומד במבחן הזה?

הנה עיתון הארץ ברוב "הגינותו" מביא את דבר ראש וועדת העיטורים באותה תקופה, קיבוצניק מנדי מרום.

האמת היא, שאולי לצביקה מגיע העיטור, מי בכלל יכול לשפוט את הסיטואציה, אבל ברור כי הגוזמא והשקר והניפוח, על מעשי גבורה שהם רק נחלתו, ועשרות טנקים שהוא לבד הוריד, בלי אנשי צוות, רק הוא, מדברת בשם עצמה.

גם אם עבר מטנק לטנק, היו שם לוחמים נוספים להם מגיע עיטור לא פחות ממנו.

אנחנו נחשפים פה למנגנון העיטורים, אנחנו שכבר קראנו שרבין נתן דרגת אלוף לאנס (גנדי – חברו מהפלמ"ח)ואיבדנו את מעט הרומנטיקה כלפי צה"ל שעושק פנסיות בתיאבון מגלומני ומשאיר עוני ואדמה חרוכה בישראל העניה ישראל השניה והשלישית. אנחנו כבר מסוגלים להבין שבצה"ל לא הכל תקין, גם ספורי הגבורה. האמת היא שכל מי שלחם שם ראוי לעיטור, על גבורתו.

העמדתו של צביקה מעל חבריו הלוחמים היא הבעיה.

ה"תיקון" של עיתון הארץ:  http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3106385

והנה סוף סוף אומר צביקה את דברו בגלצ :

צביקה גרינגולד עצמו סירב להגיב לטענות הללו – אבל הגיב לראשונה בשיחה עם גלצ: "את מדברת עם בן אדם שקיבל עיטור גבורה", אמר לתחקירנית התכנית, "אני צריך לעמוד ולהצטדק? הייתה ועדת צל"שים. את יכולה להיות שקטה. ערוץ 2 יצרו פה עלילת דם כמיטב המסורת האנטישמית כדי לקדם את הרייטינג שלהם".

מחדשות 2 נמסר בתגובה: "אנחנו גאים שבמסגרת הכתבה באולפן שישי הבאנו בפעם הראשונה עדות של האדם שמודה שהוא עצמו בנה את המיתוס כדי לשקם את מורל הצבא והעם אחרי מלחמת יום כיפור ואת הקצין שנלחם לצד צביקה בקרב. תפקיד העיתונות לחשוף גם סיפורים כאלה.  חבל שצביקה גרינגולד בחר שלא להשתתף בכתבה ולהגיב לדבריהם של הקצינים שנלחמו לצידו".

http://glz.co.il/1138-90865-HE/Galatz.aspx

"עלילת הדם של ערוץ 2" היא בסה"כ תיקון ראוי להיסטוריה מפוברקת, עם כל הכבוד, המענה של צביקה לא מסיר את הצללים.

א. הוא לא לחם לבדו אבל רק דמותו הובלטה.

ב. הוא לא השמיד לבדו עשרות טנקים.

ואידך זיל גמור…אם לא תהיינה מלחמות לא נצטרך לפברק ספורי גבורה.

הטנגו נמשך עיתון הארץ שיצא בכותרות על הפברוק של מעשה הגבורה מנסה לחזור בו, ועכשיו הכותרת היא "היסטריונים" דוחים וגו, נדמה שהמקצוע הכי קל לאימוץ בישראל הוא "היסטוריון" נראה בעליל שרוב רובם של ה"היסטריונים" שואף לרצות משהו שלא קשור כלל למקצוע אם בכלל ניתן לכנות זאת מקצוע. אין ספק שישראל התברכה בהיסטריונים שרלטנים בעיקר כאלה שכיבדו כל מעשה של שלטון מפא"י בסופרלטיבים, אחרי הכל, עתידם באקדמיה תלוי במידע אותו הם חושפים.

גם כיום האקדמיה שלנו אינה מקום שמכבד חופש אקדמאי באמת ובמלוא הכוונה.

צביקה עצמו לא נכנס לפרטים הוא משאיר את הספור מעורפל, האם השמיד 60 טנקים, אולי הוא בכלל לא ממציא המיתוס, אז מה רוצים ממנו. אולי פחות יהירות ויותר צניעות אלפים אגב מתו, בגלל גחמות מפא"י , אבל נאמנותם של אנשים והיסטריונים למפא"י שהיא מיתוס בפני עצמו נוגעת ללב, מכמירה.

כמה סיפורים כאלה עדיין מחכים להתאוורר באוויר הנקי, כמה ספורי גבורה הומצאו, כמה נגנזו או חס ושלום פוברקו, השאלה כמו שאמר זוכה פרס הנובל בוב, נישאת ברוח.

http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3107521

Read Full Post »

ציטוט מהעין השביעית:

איזה סיפור ישן, ברם זה הסיפור של העיתונות החופשית בישראל.

יש גם לזכור כי הנשים הללו רובן הגיעו לכאן ע"י סוחרי נשים, ואפשר היה ועדיין אפשר לטעון כי העיתונות ה"חופשית" בישראל, כן כולל הנאור מכל נאור, שוקן בכבודו ובעצמו, קידמו סחר בנשים לכאורה בצורה עקיפה. מה שמוסרית רחוק מלציירם כאנשים בעלי אופק ליברלי, אולי החמדנות היא מקור להתנהלות הזו.

http://www.the7eye.org.il/28981

או כפי שמצוטט בכתבה משה הנגבי:

"העיתונות פשוט צפצפה על החוק בריש גלי והיא מעבירה את המסר ששמירה על החוק היא פונקציה של כדאיות כלכלית. חמור מזה, העיתונות מטיפה השכם והערב לכל העולם לשמור על שלטון החוק. אתה לא יכול להוקיע כבלתי מוסרי דבר שאתה מפרסם שני עמודים אחר–כך. יש פה מסר כפול". גם פרופ' אשר מעוז ופרופ' עמוס שפירא מאוניברסיטת תל–אביב מדברים על צביעות, "כאשר העיתון לוקח לעצמו במאמרי המערכת את התפקיד של מטיף בשער ובחצר אחורית הוא מתפרנס מכך". לדברי מעוז, "העיתון לא יפרסם מודעת זנות מפורשת אבל הוא יפרסם מודעה של מסאז', כשכולנו יודעים שזה לא מסאז' לגב הכואב. ההסוואה חיונית שאחרת הוא יעבור על החוק. ההסוואה נובעת מכך שהעיתון לא מרגיש נוח עם עצמו".

אחר כך בעיתון הארץ מבקרת האמנות מבשרת שהאמן אבו שקרה ביטל תערוכה בגלריה ליטבק בגלל עסקי הפורנו של בעליה, האם שני ליטמן מכירה את העבר של במו"ל שלה בעיתון העיר?

בכתבה אחרת ורד לי גם בעיתון הארץ מנהלת שיח על זנות ועל לקוחות, מדוע אין לה האומץ לספר ולדבר על האכסניה שנתן לה המו"ל של הארץ, על מעשיו בעיתון העיר. אולי היא לא יודעת?

http://www.haaretz.co.il/misc/1.2912756

Read Full Post »