רבין בחר בגנדי הוא רחבעם זאבי לאלוף בצה"ל, רבין היה חברו מהפלמ"ח הוא הוקיר ואהב אותו גם רבים אחרים מהשמאל למשל יוסי שריד. הניסיון לתלות בגנדי בלעדית את עניין הטרנספר הוא עוול היסטורי, את התורה הזו הוא למד בפלמ"ח ובעיקר מבן גוריון ועוד כמה דמויות מופת בשמאל, בעוד גנדי דיבר, רבין עשה בפועל במלחמת העצמאות טרנספר. רבים מהפלמ"ח היו אלימים ופושעי מלחמות בהגדרה. על רובם יש הגנה בדיעבד, הגנה של אנשים שהחליטו כך בשל ענייני מורשת.
כל עניין המורשת הוא עניין מפוקפק, בכל דמות "מופת" יש חורים, רבין עצמו היה איש בעייתי רוב חייו היה אלים עצבני וגס רוח, הוא ופרס הנהיגו את תנועת ההתנחלות, רבין נכנע לפרס אמנם, אבל בהיותו ראש ממשלה הוא כשל בסבסטיה.
המורשת של גנדי היא גם היותו אלוף מפוקפק שמגדל חיות טרף בבסיס צה"ל שאין צבא מוסרי ממנו, שגם מסתבר כי היה אנס לכאורה שלא הורשע כי אז בימים ההם היו אנשי צבא אונסים ומטרידים נשים באופן "דייני" לגמרי, זה היה חלק מהזהות הגברית החפה מגלות היהודית מהשטעטל. צה"ל הוריש לנו תרבות של הטרדת ותקיפת נשים חד וחלק.
בעיתון שיוצא חוצץ נגד גנדי כותב יצחק לאור המשורר והסופר, תחת הגנה של תקיפת טוקבקיות מאירגוני נשים – לא מאפשרים תגובה למאמריו, מה שמיוחס ללאור בדומה לגנדי הוא מעשה של תקיפת נשים לכאורה, אך כמו גנדי שום דבר לא עבר מבחן של בית משפט. ברם, מקומו של לאור הוא גם בין מטיפי המוסר שבוע שבוע מעל דפי הארץ. למרות שעיתון הארץ נוהג כך הוא יוצא חוצץ נגד "מורשת" גנדי.
http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.3110816
כתיבת תגובה