אין ספק, זהו שחר של יום חדש. כמעט כל המרכיבים החיוניים נמצאים: ״מורשת נביאי ישראל״, ״אחריות לאומית״, ושאר קלישאות חבוטות. אף לא בדל של רעיון חדש, אף לא סימן קלוש של חרטה של אמת על חטאי העבר. האם אמנם זהו ״הגאון״ הנושא בכנפיו את הישועה? ״הכשל של הצעד הראשון״, זהו מונח שטבע יהושע בר-הלל המנוח על מנת לתאר את ההתלהבות שאחזה אנשים רבים וטובים בשנות החמישים לנוכח הצלחות חלקיות ומוגבלות מאד של הניסיונות לבצע תרגום מיכני באמצעות מחשב, שלאחריהן באו כישלונות ואכזבות. וזהו גם מונח התקף לגבי מיתוס הגאוניות המיוחסת לאהוד ברק. ״ביחידה״ אמנם היו לו ככל הנראה הצלחות יוצאות דופן בתחום המודיעין והלוחמה הזעירה, עד שדבק בו התואר ״גאון״, גם לנוכח ביצועיו האפרוריים, שלא לומר כשלונותיו המחפירים, בהמשך הדרך. כמו במקרה של התרגום המיכני, ״הצעד הראשון״ לא ניבא נכונה את הצעדים הבאים, ואת המחיר הכבד של הטעות הזאת משלמת החברה הישראלית עד ימינו אלה. הנה מספר תזכורות: סולטן יעקוב, ״דין וחשבון״, התמיכה הנלהבת ב״אורנים גדול״, קמפ דיוויד 2000, אירועי ואדי ערה, ביבי, פילוג מפלגת העבודה, ״זה עניין של שבועיים-שלושה עד שאסאד יפול״, איראן. למרות כל הכישלונות הצורבים האלה יש כאלה הממשיכים להאמין שמדובר ״בגאון״. בלי להשוות, זה מזכיר מאד את הסיפור שמספר איאן קארשו בספרו ״הסוף״: גם לנוכח המפלה הוודאית וההרס האיום שהומט עליהם המשיכו המוני גרמנים להאמין עד הרגע האחרון שהיטלר הוא ״גאון״, והיו מוכנים למות בעבורו. רוצה לומר: מיתוס ״גאוניותו״ של ברק מלמד פחות עליו ויותר על טבעם העיקש ונעדר הרציונליות של בני האדם ושל אמונותיהם.
Archive for the ‘הטוקבק’ Category
צבא פולניה; טוקבק איכותי מהארץ "אגממנון"
Posted in Blogroll, אקטואליה, הטוקבק, ויזואל on יוני 22, 2017| Leave a Comment »
צבא פולניה; The Chocolate Girl או Why have you chosen this moment to lose your mind? — Tennessee Williams, from The Glass Menagerie
Posted in Blogroll, Uncategorized, אקטואליה, הטוקבק, ויזואל on מרץ 31, 2017| Leave a Comment »
בעוד אצלנו מתחולל קרב אימתני בין ימין ושמאל על השוקלד או על 'ממרח פאשיסטי' , או על פאשיסטים תומכי הימלר.
הנה יש מקומות אחרים, היו.

The Chocolate Girl
Jean-Etienne Liotard, around 1744 – 1745
Gemäldegalerie Alte Meister, Dresden, Germany
עיתון הארץ במיוחד החלק המטוקבק הוא לא רק הזוי, אולי צריך להיות מוסמך בבריאות הנפש כדי להבין מה קורה שם באתר שמטיל צנזורה קשה משתלחים ברמה חולנית אחד בשני, יצורי הלילה של האינטרנט.
כשאתה קורא את זה ונניח שאתה שלא באשמתך, בנאדם סביר, אתה עלול לקבל שבץ. אבל הרי זה לא בדיוק שבץ.
למשל תגובה כזו במאמר בו מוזכר מכתב תמיכה של הימלר במופתי וגו.
46
טוקבק
Posted in Blogroll, הטוקבק on נובמבר 5, 2013| Leave a Comment »
02
1
מעניין שלרוב הכותבות של הארץ יש הורה מזרחי. מזכיר לי את זה שעלה לישראל באוניה אלטלנה ומיד ירד לחוף וירה עליה… (לת) ז'וז'ו
שנה טובה
Posted in Blogroll, MUSIC, Uncategorized, video art, אקטואליה, גרפיטי, הטוקבק, ויזואל, ליריות, ספורים קצרים וכל מיני, קולנוע on ספטמבר 26, 2011| 1 Comment »
HAPPY NEW YEAR
Buon anno
Gelukkig Nieuwjaar
glückliches neues Jahr
Ευτυχισμένο το Νέο Έτος
明けましておめでとうございます
新年快乐
feliz Año Nuevo
سنة جديدة سعيدة
feliz Ano Novo
Šťastný Nový Rok
с Новым годом
Joyeux Nouvel An
Gott Nytt År
והכי הכי חשוב שנת צדק חברתי לכולם!
Revolution
Posted in Blogroll, MUSIC, אקטואליה, הטוקבק, ויזואל on ספטמבר 2, 2011| Leave a Comment »
| Don't you knowyou're talking about a revolution It sounds like a whisper
While they're standing in the welfare lines
Don't you know you're talking about a revolution
Poor people are gonna rise up Don't you know you better run, run, run, run, run, run, run, run, run, run, run, run, run Oh I said you better run, run, run, run, run, run, run, run, run, run, run, run, run Finally the tables are starting to turn While they're standing in the welfare lines Don't you know you're talking about a revolution And finally the tables are starting to turn Finally the tables are starting to turn
|
תגובות מאחורי הזמן
Posted in Uncategorized, אקטואליה, הטוקבק on דצמבר 9, 2009| Leave a Comment »
בוירטואל הזמן הרלוונטי הוא זמן שבו עדין ניתן להגיב, אפשר כמובן להגיב גם אחרי, למשל על פוסטים שנכתבו לפני כמה שנים.
מי שמנהל בלוג או אתר, בטח מידי פעם נתקל בתגובה מהעבר או מהווה המתיחסת לעבר, הזמן עוצר מלכת, עכשיו זה מושג נזיל, הרי הזמן וסימנו משתנים כל הזמן.
עיתונים דרכם לפח הזבל יום לאחר שנכתבו והופצו, פוסט באינטרנט אם לא נחסם, יכול להשלים חיים מעבר לזמן.
מרטין נימלר
Posted in Blogroll, הטוקבק on אוגוסט 1, 2009| Leave a Comment »
שיר מחאה ידוע של נימלר כנגד שיתוף הפעולה וכנגד השתיקה של הרוב הדומם הינו:
"לא הרמתי את קולי
בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים,
אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט,
ואז הם לקחו את היהודים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי,
ואז הם לקחו את חברי האגודים המקצועיים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר אגוד מקצועי,
ואז הם לקחו את הקתולים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי,
ואז הם לקחו אותי,
אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני."
הגירסה באנגלית
"First They Came for the Jews…"
First they came for the Jews
and I did not speak out
because I was not a Jew.
Then they came for the Communists
and I did not speak out
because I was not a Communist.
Then they came for the trade unionists
and I did not speak out
because I was not a trade unionist.
Then they came for me
and there was no one left
to speak out for me.
-Attributed to Pastor Martin Niemoller
אובמה הפך כבר למותג
Posted in Blogroll, הטוקבק, ויזואל, tagged ויזואל on נובמבר 6, 2008| Leave a Comment »
כבר דובר על התיחכום של הקמפיין של אובמה, הוא יצר מומנטום ומיתג עצמו כסוג של סמל, אייקון, ע"י שימושים גרפיים שנוצרו בעידוד כאמור או כדבר שנוצר וולנטרית באינטרנט, אבל ניתן היה להיווכח בסוג של באזז שמיצר כרזות ועניין , במבט לאחור ניתן לראות איך האיש שכל הסיכויים היו נגדו סחף את ההמונים.
לדעתי הקמפיין שלו ילמד ויהפוך מעתה לדרך שבה פוליטקאי ממתג עצמו, יש פה גם עניין מהותי כי ניתן לראות במיתוג התיחסות לאובמה כסוג של מצרך ויזואלי, כלומר אין שום דבר מהותי שמתקשר לדמותו (עדיין) אלא מראה בלבד- כמובן שיש שיראו בו כשחור מהות בפני עצמה , הוא נראה טוב, הוא פוטוגני, ניתן לעשות מפניו המאירים בחיוך נעים ואטרקטיבי כרזות בקלות והן הפנים הנעימות שלו נענות ומתרצות לכל עיבוד גרפי כמעט, זה לא אומר שהוא יהיה נשיא רע, אבל גם לא ההפך.
הסטנדרט החיצוני הויזואלי הופך את הדרישה לנשיא שנראה טוב כמשהו בסיסי זה לא חדש כל כך גם הנשיא קנדי נראה טוב לעומת ניכסון שנראה כנוכל תחמן וכו המראה הופך למהות, ברוב המקרים ללא הצדקה או בהצדקה חלקית, זה בהחלט רע לעתיד וליכולת לבחור אדם בהקשר לאופיו ולמהותו.
מרטין לותר קינג דיבר על אופי ותוכן, אמנם אובמה שחור, אבל הוא בקלות יכול לתפקד כדוגמן . ואובמה גם ברטוריקה שלו המעולה משדר קלילות ולא עומק, עד כמה הוא באמת מסוגל להנהיג באופן מעשי וליצר מנהיגות איכותית העתיד ידבר.
new
בתערוכה של אליזבט פייטון נתווסף פורטרט לתצוגה של הציירת העוסקת בסלבס , פורטרט של הגברת הראשונה החדשה , מישל אובמה . ניצול של אהדה, רכיבה על גל הפופלריות?
טוקבק שמצאתי ליד ההודעה בארט ניוז-
You should not judge a person by the colour of their skin, but by the content of their character." (Martin Luther King 1963)
Note how Sasha only has to hear her father, in order to know he's there. We listen with our eyES)SHE CORRECT TO- WE LISTEN WITH OUR HEARSׁ. Men are stimulated by sight. Women by voice.
Make History
Homer Simpson tries to vote for Obama
OBAMA BLOG
אפרופו סין ומפולת
Posted in הטוקבק on ספטמבר 17, 2008| Leave a Comment »
טוקבק אחר
Posted in הטוקבק on ספטמבר 7, 2008| Leave a Comment »
בהארץ בבלוג של בני ציפר אחרי עוד פוסט נכון ומוצדק שתיאר את ישראל כחונטה צבאית , וישראל היא חונטה צבאית , זו אמת לא בדיה , אבל ציפר הביא את טורקיה כאלטרנטיבה מה שעוד יותר עיצבן את הקוראים כי כידוע לצבא בטורקיה יש תפקיד מוגדר בדמוקרטיה הטורקית.
ענה אחד בשם אמנן ז'קונט, הסופר בלי להסתתר בטוקבק צדקני ומאידך מהסוג שבו אדם בא לבית השכן ודורש ממנו לנטוש מייד או להסביר למה הוא שלילי, זה הבלוג של ציפר אמנם בעיתון הארץ, אבל ציפר לא חייב הסברים ובטח שלא חייב לז'קונט הסבר.
הנה הטוקבק
| שם השולח: | אמנון ז`קונט | ||
| עיר: | תל אביב | ||
| כתובת דוא"ל: | amjack@netvision.net.il | ||
| כותרת התגובה: | שאלה לבני ציפר | ||
|
|||
בישראל אדם שאינו שייך או נוהה אחר העדר הציוני שתומך בקיום החונטה של בן גוריון, עליו לארוז את חפציו בדרך כלל אגב זו דרישה של המאפניקים זה כמו אבא שאומר לבן שלו בהשאלה, – "אני חרא של אבא אבל זה מה שיש לא טוב לך תלך מפה" .
כאילו שהמקום שייך למישהו והשהות מותנית בהפצת התורה הציונית ושלטון החונטות.
וקצת מציפר-
מה זה עשה לי ומה זה שינה בחיי? לא כלום למען האמת. חוץ מהרגשה נעימה שיש מקום אחר בניגוד לסיסמה "אין מקום אחר" של ברנר. אולי אחרי שאצא לפנסיה אעבור לגור באיסטנבול? אקום כל בוקר ותכול מימי הבוספורוס ייפרש לפני עיני. אני כל כך רוצה לחיות במקום שאני שייך אליו לא באופן חולני ופסיכי כמו השייכות למדינת ישראל, אלא באופן נעים וכיפי. כי מה בעצם עשתה הציונות? עשתה אותנו עצבניים וחרדתיים ופסיכים למחצה. כי כאשר ממלאים לך כל החיים את הראש בסיסמה "אין מקום אחר", ואז מתברר לך שהמקום האחד הזה שכביכול נועד בשבילנו בלבד הוא מקולקל ועומד על כרעי תרנגולת, אתה נכנס לייאוש אינסופי כי אחרי שייגמר המקום האחרון שנשאר כביכול בשבילנו, מה נעשה ולאן נלך?
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1018565&bl=2&contrassID=2




