א. בן כזבית שוב ממציא דברים שלא היו ולא נבראו, שקרן פתלוגי. איש אומלל, את סרנה גירשו מידיעות בגלל המצאת סיפורים מתי יגיע תורו של בן כזבית?
ב. אושרת קוטלר נזכרה אחרי שנים שאיזה איש בכיר הציע לה ארוחת ערב, נו? מה קרה איזה שפל נורא – היא מנצלת לשוא את הפורמט הזה של METO#, לא מדובר בהטרדה, רק בהצעה – אפילו אם אינה נאותה היא לא חמורה עד כדי להבאיש שם של בנאדם אחרי עשרות שנים, גם נשים בדרגות בכירות מציעות הצעות. גבר בחיים לא היה "נזכר" בזה אחרי עשרות שנים.
ג. מסתבר שראש הממשלה שלח שליחים לגברת שמאיימת לפצוח נגד שרה בעוד תביעה, כבר אין יום דל שם, משהו רע מתרחש. אפשר לומר שאפילו אם רדיפת שרה לא ראויה, משהו שם יודע שיש להם בעיה עם הגברת.
ד. הבן של טומי לפיד ז"ל צריך להגן על אביו שמסתבר אליבא לעיתונאית לשעבר סילבי קשת , ניסה לאנוס אותה לפני עשרות שנים. לפיד שבעניין גנדי נותר קפוץ לשון והצטרף למקהלה, טוען פתע שאינו יכול להגן על אביו אחרי חמישים שנה, ומה על גנדי?
ל
נסכם:
עולם הזוי.
נסכם עוד כל הפורמט הזה של זיכרון לאחר עשרות שנים הוא בעייתי – במיוחד כשמדובר באדם שכבר לא איתנו ולא יכול לאשר או להכחיש, הרי אי אפשר להוכיח – ייתכן ששמו של אדם מוכתם לשווא וזה רע מאוד לא פחות רע מהטרדה, ניסיון אונס או מעשה של אונס ממשי, אולי זו סגירת חשבונות שהבסיס שלה אינו קשור לתקיפה מינית אלא פשוט נקמה.
אנחנו חיים בעולם הזוי עד כמה הזוי. אנחנו "מופתעים" מחדש יום יום. חלק מהמהפכה של המידע, שנוחת עלינו, מציף אותנו, יורד לרזולוציות פורנוגרפיות.
המין האנושי הוא חיה פצועה ומדממת.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
