הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

הרצח היה ונשאר כתם מוסרי, כתם שלא יימחה.

שום מסקנות, ההסתה נמשכת, מימין וכן גם משמאל. מסיתים לרצח, כאילו לא היה רצח מעולם, הכתובת על הקיר.

בינתיים הרוצח בא מצד מסוים, בינתיים.

ברגע שמתרחש רצח, אין יכולת להכיל אותו, אין מעשה יותר גרוע שמונע ברור אמת.

חלק עד היום רואים ברצח משהו לגיטימי, ואגב חלק מהאנשים רואים רק ברצח מסוים משהו נורא.

אולי ממרחק הזמן תצוץ יכולת להבין מה קורה ומה קרה לפני. ואולי יסתמו את הפה לאנשים ואת האוזן להקשיב. האשמה היא אשמת הרוצח ואלה שלא שוללים מכל וכל מעשי רצח.