אט אט אנחנו למדים כי מי שיום יום מראה לנו מהמרקע או מהרדיו מאיפה השמש זורחת, הוא והיא והם לא חור בלבנה אפילו.
אם היינו בודקים היינו מגלים שרובם חבורת רמאים, סלפנים, אנשים גסים, טיפשים, ולבסוף כן גם מטרידנים ואנסים – או מושחתים ולוקחי שלמונים, באלפי צורות וקומבינות.
חלקם כל כך לא מודעים להתנהגות שלהם, או הופכים זחוחים מהמראה שלהם מרצים את דבריהם מעל המרקע, עד כדי איבוד היכולת להתייחס לעצמם בפרופורציה מתאימה. הם מפתחים אגו שלאף מדען מחונן או אמן, או בעל מלאכה מיומן אין.
זה לא רק גזית, זה רביב השוטר, וזוגתו שמועסקת יחד איתו באותה תכנית, שזה א' וב' של שחיתות, זה בן כזבית שנתפס משקר ומסלף פעם אחר פעם, זה דן מרגלית איש נבוב, בורגני מושחת ששנים חי מפרסום חן הדולרים של רבין. בעודו מקבל שלמונים משלדון, הוא הרהיב עוז להשתין מהמקפצה ומאז עשו את הדבר הנכון והעיפו אותו, אין יום שהוא, הבת והאיש מתכנוני המס לא פורצים לטוויטר בציוצי עזות מצח לא פוסקים וצבועים.
לא שכל העיתונאים כאלה, פה ושם בהחלט יש שעושים עבודתם נאמנה. ששומרים על צניעות.
צריך לזכור כי עיתונאים בכירים מרוויחים יותר מראש ממשלה, יותר ממהנדס, או בעל מלאכה שממש עושה משהו מועיל, ולא תורמים כלום חוץ מגירוד מעצבן של עט על נייר, או הקלדת משפטים שכבר נכתבו אלף פעם לפני ואחרי.
היום מעט עוד קוראים עיתון, בצבא פולניה נהגו לעלעל ולקרוא בעבר – היום זה עינוי. ממש היו צריכים לממן לנו כדי שנעות לבזבז זמן על עלעול סתמי, פעם עשינו זאת בחדווה, בציפייה, כי היו כותבים שראוי לתת בהם אמון ולהתענג על קולמוסם. אין היום כאלה, מעט יש, אשר לפעמים מעוררים לחשיבה. ויש ערך מוסף לכתיבתם.
ככול שמתגלים דברים על עיתונאים בכירים, ככה הם ממשיכים לכתוב כאילו השמש זורחת מגופם ממקום מסוים, אין להם שום מידת רחמים כשהם הורסים חיי אדם. יום יום ושנה שנה, נתיב ארוך של אנשים, של קורבנות, של נשים מוטרדות ונאנסות, של גברים שנלקח מהם הרצון לחיות, ואין ולו חובה אלמנטרית, של מידת הזהירות שחלה על עיתונאי כזה או אחר, במקרה הטוב נשמע אחרי שפיכת הדם התנצלות רפה לרוב הם אפילו לא מתנצלים. בנים ובנות של עיתונאים, ממשיכים בדרכם כאילו העיתונות שייכת להם. כאילו זו נחלה פרטית שלהם. ומילא היה בהם מסוגים שונים, גיוון כלשהו, 90 אחוז ויותר חושבים בדיוק אותו דבר – חבר מביא חבר הם סותמים את הפה לכל מי שלא דומה להם, בכוונה מונעים משונה כזה או כזו, לכתוב ולומר מילה.
לא מזמן עיתונאי בן 80 דרך בנו, מחה על שמחפשים לו מחליף, מה על עובד רגיל, על פועל, פועלת, האם גם הם יכולים למחות על עבודה שבאה לסופה בגיל גבורות?
באיזה תחום למעט מגזר פרטי יש כזו תופעת נפוטיזם כל כך מהותית כל כך נפוצה? מה זו הנחלה שלכם? למה רביב דרוקר ואשתו/ זוגתו עובדים באותה תכנית ואיש לא מעז לומר שזה לא בסדר, יש בזה ולו מראית עין של נפוטיזם מושחת, כאשר הנאד הנפוח, המלא מעצמו מטיח לילה, יום יום את דברי ההסתה שלו באנשים שהוא לא עשה מיליונית ממה שהם עשו ולא רק בראש ממשלה מדובר. וכאשר רואים איך הוא מלהג בכל תחום כידען מלומד, מבינים איך המקצוע הזה הפך למכרה זהב לשרלטנים.
אין ספק שעיתונאי ובצדק הפך למראה עקומה של אנשים זחוחים, מלאים בעצמם, שחושבים בכל רגע נתון שהם נזר הבריאה.
לא פלא שקוראי העיתונות מתמעטים, הבריונים שבמערכת מרגישים עדיין שהם נסיכי העולם. אולי ככול שהטכנולוגיה תלך ותתקדם נפטר סוף סוף מהמקצוע הבזוי "עיתונאי".
לפיד מחשיב עצמו כמועמד ראוי לראש ממשלה, כלומניק, מתחזה, מעשן באנגים שאפילו לא מסוגל להודות בעישון סמים, מאיפה היומרה?
תקנון מפלגתו דומה לתקנון של דיקטטור מהעולם השלישי, מי יומרה נבובה, תראו מי מרשה לעצמו רק בגלל שארגון אנטי דמוקרטי של עיתונאי מעשן באנגים אפשר לו או לה להיות חבר כנסת, איך הם נותנים לנוכל הזה להמשיך במלאכת הולכת השולל שלו.
עיתון ידיעות הוא ארגון פשע, הבעלים והמו"ל הוא פושע, הוא מהלך אימים על המדינה. הוא מתנהל בבריונות, כאילו המדינה שייכת למשפחת מוזס, ואיזו חבורת עיתונאים ממשיכה להיות מועסקת בעיתון כזה שטוח ורדוד, ועברייני. ועיתון ידיעות הוא רק משל, וכל יום הם רוצחים אנשים בהבל פה.
ככה יום יום יש קורבנות לעיתונאים חסרי שכל וחסרי אחריות:
https://www.haaretz.co.il/blogs/oferaderet/1.4587235
Read Full Post »