מודה ומתוודה, לא פשוט להאמין שדברים כאלה קרו, במיוחד באופן בו הדברים יוצאים לאור אחרי עשרות שנים.
אבל כנראה אני תמים, מתבצר באיזושהי תמימות צדקנית כי אני גבר. ורק מתפלא שמישהו מאמין עדיין שמתוך הזוהמה הזו עיתונאים דגולים ואנשי תחקיר, בערוץ 10 ובכלל הברנז'ה לא ידעו.
כל הזמן העיתונאים מפחדים לפרסם משהו נגד המועדון הסגור שלהם, אולי כולנו כאלה, ועדיין זה בלתי נתפס שכזו הזנייה של מקצוע העיתונות של התקשורת הייתה והגיעה לממדים כאלה.
כולם וכולן ידעו, זה לא היה סוד, העיתונאים והעיתונאיות פועלים בתוך מועדון שמתנהל בכללים נוקשים, מותר להם ללעוג רק לברור מאליו נניח שרה של נתניהו או משהו בתחום הפוליטי – איך חברים קרובים של אנסים לא יודעים שום דבר על חבריהם ועל איש פוליטי כזה או אחר הם יודעים הכל. עכשיו אם זכה מני נפתלי, שמואשם לכאורה בהטרדה מינית, לפסק דין חלוט על פוגענות בתנאי עבודתו תחת שרה. איך תתואר העסקת עיתונאיות תחת איום ואף מימוש של תקיפות מיניות על כל צעד ושעל. כולל אונס.
מה גם שכל קבלה לעבודה כיום סדורה בתוך חוקים נגד הטרדה, איך זה שהעיתונאיות והעיתונאים פעלו כל השנים בהם הטיפו לנו מוסר בתוך כללי ניצול מיני כזה, ותוך פגיעה אנושה כזו בכבוד האדם.
מי היה מאמין שכמעט כל סלתה ושמנה של העיתונאים הבכירים היו תוקפים מינית כמעשה שיגרה.
כלבי אשמורת מתאים יותר מאשר כלבי שמירה על הדמוקרטיה. מישהו עוד מאמין שעיתונאים הם אנשים ראויים לאמון, כן זו הכללה, אבל הם מטיפים לנו יום יום, הם מראים לנו באצבע מאשימה יום יום, וחלקם אחרי ההטפה מתפנה לאנוס, לתקוף ולהטריד. או לחייך כאשר הם שומעים על מעללי חבריהם הבכירים.
Read Full Post »