עיתון הארץ במאמר מערכת מציין כי נשים כבר לא שותקות ומביא דוגמאות מטומי לפיד ועד אלכס גלעדי, ברם אם איני טועה, יצחק לאור הוא הוכחה כי יש עדיין כאלה שמותר להם להטריד או גרוע מכך.
במשך שנים מאז פורסמה טענה ויותר של נשים כנגד יצחק לאור, הוא כותב או ממשיך לכתוב מאמרים על מוסר וימין ושמאל – בעיתון הארץ, כדי למנוע מבוכה, סגרו את אופציית התגובות, והוא כותב ללא שלאיש או אישה, יש זכות לפקפק בטיעוניו. או לגחך מולו על צביעותו.
אתרוג כזה, מין אתרוג תקשורתי, אני מתקשה להאמין שלו היה מדובר באמן, פי כמה מוכשר מיצחק לאור, אבל עם השקפת עולם ימנית, הוא היה זוכה לתנאים כאלו. ולשמירה על "כבודו" דומה למעמד לו זוכה לאור בהארץ.
בד בבד עם היחס המוזר לו הוא זוכה, שום נרי ליבנה לא פוצחת במחאה, ואפילו כאן יש אכיפה סלקטיבית אפילו ביכולת להטיח בפני אדם "אמת" שברוב במקרים אינה זקוקה לגושפנקא משפטית כדי לסיים את הקריירה של אלו שלא התנהגו כראוי לנשים.
ברוב המקרים אין צורך בהליך ברור משפטי, אפילו מתים מוצאים מהקבר כדי לחטוף, ובכל זאת, גם כאן יש איפה ואיפה, אם מדובר באיש ימין או איש שמאל. גם במקרה האונס של בכיר ממר"ץ יש הבדל ביחס למי שלכאורה מואשם בעבירה איומה כמו אונס ילדה.
אם יש תחום בו חייבים היו הפמיניסטיות למנוע איפה ואיפה, זה התחום.
עיתון הארץ צריך להיות צנוע במיוחד.
בעבר הורשע שוקן המו"ל בפרסום מודעות זנות בעיתון העיר, עבירה עליה הורשע בבית משפט, גם מו"ל הארץ עמוס שוקן ידע פעם להתנהג בצורה בהמית לנשים, ועסק בפרסום זנות. אבל היום הוא "נאור" עד כמובן ללאור.
https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.4572547
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
