הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

האופנה הזו לגלות כי טומי אחד חביב חובב גולש היה אנס לכאורה, ועוד סיפורים כמו הסיפור בעצם עדות שרבין הציע לטרנספר מפה את הפלסטינים מיו"ש בשנת 1956, מביאים למחשבה לא מופרכת, שהשקר זה הדבר הכי טבעי לטבע האדם.

משקרים אותנו כל הזמן, בלי חשבון, בעזות מצח, כאילו מה. עוד כך וכך שנים המילה תמימות תעלם, מיותרת, תמימות זה לוקסוס מיותר.

Read Full Post »

• פעם ראשונה- את מה שאירע באלטלנה, אבל ממש בדיוק מה שאירע – בלי שום בדל שינוי, רק החליפו את הימין בשמאל, הפעם הימין, מפעיל תותח קדוש, מה היה קורה? מה היו אומרים?
• תארו לכם את רצח רבין, רק בהבדל אחד, ביבי ראש ממשלה, רבין ראש האופוזיציה, ביבי נרצח, מה היה קורה? האם היה יום אבל מוכרז, סליחה שבוע אבל?

אנחנו יכולים ללמוד ממקרה אלטלנה על הדרך בה הימין מנציח את נרצחיו לעומת השמאל, איש מבין נרצחי אלטלנה לא הפך קדוש, הם אמנם מוזכרים ויש טקס זיכרון, אבל לא כנס בכיכר. אין צורך גם להוסיף שהרצח שהפך להיות "ממלכתי" וגם התותח עצמו הפך לקדוש, אף על פי כי חלק מההרוגים שנרצחו בעודם מרימים דגל לבן לכניעה, חלקם שוחים במים, ומישהו יורה בהם בדם קר. רצח מדרגה ראשונה בכוונת מכוון. במלוא הדעת.

יש מערכת משומנת שיוצרת תודעה ציבורית שמנהלת את הדרך בה אנחנו זוכרים דברים.  הופכת את כל הדברים, ככה שהזיכרון הופך לסוג של מניפולציה, השמאל הרבה יותר מתוחכם מהימין, הוא יוצר בכוונה נרטיב שמעמיד את הימין כולו כמי שבדרך כלל בצמתים קריטיים, רוצח. ואילו השמאל באותם צמתים, מקיים מצווה אלוהימית או מצווה של איזה אבי אומה שצווח ממלכתיות לרצח שהשמאל מבצע יש מין סיכום מתודי שמפחית את עוצמת הבחילה מהמעשה אפילו לכלי הרצח נותנים שמות חיבה – התותח הקדוש, חיסול מרד, וכיוצא בזה.

בזיכרון אין שם מוכר וזכור, של נרצח אחד באלטלנה – אנחנו לא יודעים ממש מי נרצח שם לא ראיינו את משפחתם – בכוונה.  אנחנו לא מכירים אינטימית אף אחד מהנרצחים, וזה די דומה לרצח אלפי האנשים שבא בעקבות אוסלו – גם אותם אנחנו לא זוכרים כאילו מישהו הנחית עלינו פקודה מלמעלה. אומרים ומנמקים: ראשית האחריות לרצח היא על ד"ר גולדשטיין בלבד – לפניו לא היו רציחות וטרור – שקר מוחלט, אלפים נרצחו, אפילו אם נקבל את הטיעון השקרי  שגולדשטיין "אשם" בלעדית להתחלת מעשי הטרור שבאו בעקבות אוסלו, ונקבל כפי שאנחנו אמורים לקבל שגולדשטיין הוא רוצח שפל ונתעב שרצח מתפללים חפים מפשע, למה כל אותם אלפים של נרצחי אוסלו  אלמוניים?

למה אנחנו בכוונה מכוונים לשכוח את נרצחי אוסלו למה הממלכה לא דואגת להנציח אלפי נרצחים?

הרי אלפים נרצחו בלי קשר לאשמה, אלפי בני אדם נרצחו ואיש לא מזכיר אותם בעצרת ממלכתית עם אלפי משתתפים או אפילו מניין משתתפים.

שלא תהיה טעות אנחנו לא זוכרים את הנרצחים כי מישהו בכוונה מונע מאיתנו לזכור אותם, זה לא מקרי. רוצים לקבוע שרק הימין רוצח ומביא למעשי רצח, זו הסיבה היחידה.

במקרה אוסלו לא מוכן איש לקחת אחריות, אפילו נניח והימין אשם, להבדיל מרצח רבין בו הימין אשם לכאורה, במקרה של אלפי נרצחי אוסלו אפילו חוששים להאשים את הימין, מסיבה אחת פשוטה, כל בירור, יביא למסקנות שאותם השמאל בפירוש רוצה לדחות, לא מעוניין שתהיה בדיקה, אפילו ברמה אקדמית. סתימת פיות, הכחשה כאילו לא מתו אלפים הם סתם נעלמו.

למה אף מאיתנו למעט חברים קרובים ומשפחה לא מכיר ולו נרצח בודד של הסכמי אוסלו – אפילו אם לא השתתפנו במלחמות אנחנו מכירים חלק מהנופלים אינטימית , גם כאשר נרצחו אנשים במלחמה אזרחים, זוכרים אותם ומנציחים את נרצחי אוסלו מרחיקים בכוונה מהתודעה, יש ממש טרור תודעתי, שמונע את הזיכרון שלהם, אנחנו זוכרים את המתים במלחמות, לנרצחי אוסלו אין שם, אין זכר, נעלמו מעל פני האדמה, בלי השארת לו בדל זיכרון.

הימין ממש אצילי ביחס לאלפי הנרצחים של אוסלו, הוא ממש לא תובע מכולם לזכור את הנרצחים – כי המניפולציה של גולדשטיין כאשם בלעדי אפילו זוכה להבנה בימין, הבעיה אינה רק חוסר הזיכרון אלא הסיבה האמתית לכך שבכוונה איננו זוכרים את נרצחי אוסלו, כאילו אוסרים עלינו לדעת מי הם, מי נרצח, למה, מי רצח אותם?

אני רק אציין שתמכתי בהסכם אוסלו, ולו בגלל ששלום בעיני זה דבר שלעולם אסור לוותר עליו. גם היום אהיה מוכן לתמוך אבל בלי קשר, מתו אלפים, מי משכיח אותם בכוונה?

המניפולציה בעקבות רצח רבין וגם המניפולציה שגרמה לנו לשכוח את הנרצחים שלשמאל יש אשמה ולו חלקית במותם או ישירה במותם, אינה מקרית. מישהו יצר מצב בו מי שנרצח ע"י בן עוולה מימין הופך למרטיר, ואם היה נרצח ע"י אנשי שמאל, כמו שנרצחו בדם קר נרצחי אלטלנה – ולו לפחות אנשים ששחו במים, איש לא היה זוכר את שם הנרצח, לא רק זאת, יש הצדקה מלאה לרצח זה הקטע המצמרר אנשים שמגדירים עצמם הומניסטים וידאגו לבוא חשבון עם רצח בדם קר של מחבל, מתירים בהבנה את רצח האנשים ששחו במים כאשר הוטבעה אלטלנה – התיאור הגרפי של רציחתם נמצא בספרו של יצחק רבין "פנקס שירות". אפילו לירי באנשים ששחום במים ולא היוו כל סכנה – אפילו שהיו אנשים מהפלמ"ח שסירבו לירות ביהודים, אין אפילו בדל גינוי, אין אפילו שאלה למה היה צורך לירות במי שנכנע במי ששחה במים ולא היווה סכנה מי נתן את הפקודה לירות בהם?

בבחירות שהביאו לבחירת אהוד ברק (אני הצבעתי בעד אהוד ברק אז) נרצח פעיל ליכוד ע"י בריונים ששכר אהוד ברק, ששולם להם כסף מזומן, שאגב המשטרה לא חקרה, פעילו הליכוד נרצח וזה עבר בשקט כאילו מי שרצח אותו זה חייזר. לא הוזכר כי מי שרצחו את פעיל..

הליכוד  הבריונים ששכר אהוד ברק, אנחנו לא זוכרים, אולי אנשים ספורים זוכרים את המקרה, הוא תואר בצורה מצומצמת ע"י התקשורת כתיגרה בין פעילי ליכוד לפעילי העבודה, איש ממש לא חקר מי נתן פקודה לבריונים של ברק להפעיל אלימות ברחובות. עד היום זה לא נחקר.

עד היום חוזרים על המנטרה השקרית שרק הימין רוצח.

הזיכרון הוא כר נפלא למניפולציה, התודעה היא כלי נשק פוליטי שהימין לא עושה בו שימוש או מתמימות או מחוסר הבנה וטיפשות. כך גם רצחנותו של סטלין עד היום פחותה מזו של היטלר – בתודעה. ולא מדברים עליהם באותה רמת תיעוב שראוי לאמץ כאשר מדובר ברוצחים נתעבים של רצח המוני אדם.

גם אני מתעב את היטלר יותר, למרות שמניין הנרצחים שהיטלר השאיר קטן מזה של סטלין.

Read Full Post »

For Better Or Worse, Janakpur, Nepal, 2016

Vasantha Yogananthan: A Myth of Two Souls

Read Full Post »

א. בן כזבית שוב ממציא דברים שלא היו ולא נבראו, שקרן פתלוגי. איש אומלל, את סרנה גירשו מידיעות בגלל המצאת סיפורים מתי יגיע תורו של בן כזבית?

ב. אושרת קוטלר נזכרה אחרי שנים שאיזה איש בכיר הציע לה ארוחת ערב, נו? מה קרה איזה שפל נורא – היא מנצלת לשוא את הפורמט הזה של METO#, לא מדובר בהטרדה, רק בהצעה – אפילו אם אינה נאותה היא לא חמורה עד כדי להבאיש שם של בנאדם אחרי עשרות שנים, גם נשים בדרגות בכירות מציעות הצעות. גבר בחיים לא היה "נזכר" בזה אחרי עשרות שנים.

ג. מסתבר שראש הממשלה שלח שליחים לגברת שמאיימת לפצוח נגד שרה בעוד תביעה, כבר אין יום דל שם, משהו רע מתרחש. אפשר לומר שאפילו אם רדיפת שרה לא ראויה, משהו שם יודע שיש להם בעיה עם הגברת.

ד. הבן של טומי לפיד ז"ל צריך להגן על אביו שמסתבר אליבא לעיתונאית לשעבר סילבי קשת , ניסה לאנוס אותה לפני עשרות שנים. לפיד שבעניין גנדי נותר קפוץ לשון והצטרף למקהלה, טוען פתע שאינו יכול להגן על אביו אחרי חמישים שנה, ומה על גנדי?

ל

נסכם:

עולם הזוי.

נסכם עוד כל הפורמט הזה של זיכרון לאחר עשרות שנים הוא בעייתי – במיוחד כשמדובר באדם שכבר לא איתנו ולא יכול לאשר או להכחיש, הרי אי אפשר להוכיח – ייתכן ששמו של אדם מוכתם לשווא וזה רע מאוד לא פחות רע מהטרדה, ניסיון אונס או מעשה של אונס ממשי, אולי זו סגירת חשבונות שהבסיס שלה אינו קשור לתקיפה מינית אלא פשוט נקמה.

אנחנו חיים בעולם הזוי עד כמה הזוי. אנחנו "מופתעים" מחדש יום יום. חלק מהמהפכה של המידע, שנוחת עלינו, מציף אותנו, יורד לרזולוציות פורנוגרפיות.

המין האנושי הוא חיה פצועה ומדממת.

Read Full Post »