הייתי מנותק.
היה כיף, אני ממליץ.
איך זה שבכלזאת חזרתי?
Archive for the ‘Uncategorized’ Category
כשבוע
Posted in Uncategorized on פברואר 22, 2010| 3 Comments »
DailyLit
Posted in Uncategorized, ויזואל on דצמבר 31, 2009| Leave a Comment »
חנוכיה משוגעת
Posted in Uncategorized, ויזואל on דצמבר 22, 2009| Leave a Comment »
אלה ועוד קובץ חנוכיות באתר הזה: http://www.urlesque.com/2009/12/15/the-27-craziest-menorahs-photos/
חנוכיית גראס
וספה חנוכיה
זמן אינטרנט
Posted in Uncategorized, ויזואל on דצמבר 14, 2009| Leave a Comment »
אני מנסה לסמן בזמן את הנקודה, בה בראשית ברא לי אלוהים מקלדת ואליה הצטרפו יצורים הזויים שאז לראשונה שמעתי אותם במו אוזני מפרכסים מתוך העלטה הוירטואלית.
ו.. כאילו מחלת נפש בלתי נודעת מונעת מהם לעשות מעשים שראוי לאנשים בני גילם לעשות.
במשך הזמן ברציפות למען האמת לא ידעתי מנוחה, החיים היו רקע לעיתים בלתי-ראוי למה שהפך לעיסוק המרכזי, העיסוק כולו היה מראה עקומה של יצורים שראו לנכון להגיב לגחמותיי, ואני התרכזתי כמובן בלי יכולת התמתנות, בהם, באותם זרים מוחלטים, שלא תרמו לי אלא מענים ודיאלוגים לרוב נטולי חן, לפעמים היה ברק, לפעמים זה התעלה למשהו, מה בדיוק, לא אדע.
כמו כן, הבנתי אז שנוצר מהלך כזה כאילו מקטע או סביבון מרושת אשר פועל כעץ שעליו נושרים אבל בטרם יגיעו לקרקע יצמחו עלים חדשים, משל כאילו העולם לא מסוגל לעצור, העיסוק הזה ביצורים וירטואליים גזל יותר ויותר זמן, הכרתי אנשים מכל העולם, אפילו מאירן, מסין, מאיפה לא, כולם התחברו אלי, זמרת מטקסס הציעה לי נישואין ואת גופה המחוטב, רק שאבוא, רק כי אני פנטזיה או הקליינט הבא שלה.
בכל זמן שהוא אמרתי לעצמי שאני יכול להפסיק, זה כמו סיגריות בהתחלה זה נראה עיסוק חביב, ואז אתה אומר לעצמך נו טוב אני אפסיק, אני שולט בסיגריה, ואז אתה כבר באיזשהו שלב מבין שהסיגריה יכולה לקחת אותך בלילה קר, גשום, מקפיא ולגרום לך לצאת לפיצוציה מרחק קילומטר פלוס, בהליכה מקרטעת להשיג את הרעל הזה כי הריאות מתחננות כמעט בשריקה פואטית, לסיגריה.
כמו ריח רע אבל כזה שמתרגלים אליו, כמו בחדר לא מאוורר, האינטרנט סגר עלי, הרגשתי מחנק, רצון לברוח, אבל לאיפה, אפילו בג'ונגלים אומרים יש אינטרנט קפה, במקומות הכי נידחים המחשב כאילו מלווה אותך או מכניס אותך לאווירה שיכולה לחבר אותך למישהי מיפן, היו כאלה שמתו באינטרנט, ונולדו מחדש ביבשות שנוצרו רק באינטרנט למענם, מעט שמעו עליהם, הוירטואליה הייתה כל כך חזקה, עד שהקימו רשתות מהריל לייף בתוך הקהילות הוירטואליות, חנויות- כן רשתות אופנה התחילו למכור את בגדי המלך החדשים, עיצבו בגדים ברשת כדי שיהיה בגד מדליק ללכת למסיבה הוירטואלית כמובן, הכול היה זמין, גם אם חשבת שאתה בישימון הלא ממשי, והרי הכול ממשי בעצם, הגיע איזה חלאה ונעץ בך את המקלדת שלו, רוטן עליך בסלנג כזה שכבר אימצת אפילו בגילך הלא מעודכן, אם אתה נשוי האישה למדה לבקש ממך פעם בכמה שעות תשומת לב, אבל הבינה שזה כמעט בלתי אפשרי, עם הילדים ניהלת שיחות דרך המסנג'ר, ראו אותך מהנהן דרך המרקע המרצרד, הרגשת מוטרד כשמישהו מת, כי תצטרך לשאת את עצמך להלוויה, בנסיעה לחו"ל המתנת לשעת המחשב שכבר יניחו לך לשבת על המחשב, בכל מקום אליו הגעת, הרגשת שאתה מתפקד כאילו ברקע, גם במיטה כשמעליך מישהי שאוהבת אותך בשיגעון, שיגעון שלה לאהבה מגושמת, שבהתחלה עושה רושם של רומן שלא מהחיים, ואז כשאתה מבין שהכול הזיה מטורפת היא מתוודה שהיא ספרה בבלוג שלה שהיא הולכת לעשות את זה עם הטיפוס ה"זה", ואתה בדיוק הצטלבת לה באזור, וככה נפגשת עם מי שחטפה ממך רגעים יקרים שהיית יכול לשבת על המחשב.
ברגע מסוים אתה מבין שהשינה גם היא מיותרת, בשביל מה לבזבז זמן יקר, הכול קורה ברשת, גם כשלא קורה שום דבר ברשת הבנת שזה רק למראית עין, הספרות הרומנים הגדולים האמנות, אפילו המדע, ניתוחים, מערכות מידע, מי שלא מחובר, לא חי, מי שלא גולש, מת.
המטריקס הוא חוויה זמנית כל הזמן שקרת את עצמך, הכול זמני אני שולט בגורלי, אם לא יצליחו להרוג אותך, אתה יכול להמשיך ככה עד שהנכדים שלך ילכו לעולמם, גם הם ניסו לשכנע אותך שתפסיק, תראה איזה יום יפה אמר לך המותק הזה, מה שמו? ואז הלך מעימך, מבין שאתה מקרה אבוד.
האינטרנט מסית אותך להאמין שהזמן יישאר לך ולא יאזל, הכול יישאר אותו הדבר, אם רק תשמור על עצמך מעודכן.
תגובות מאחורי הזמן
Posted in Uncategorized, אקטואליה, הטוקבק on דצמבר 9, 2009| Leave a Comment »
בוירטואל הזמן הרלוונטי הוא זמן שבו עדין ניתן להגיב, אפשר כמובן להגיב גם אחרי, למשל על פוסטים שנכתבו לפני כמה שנים.
מי שמנהל בלוג או אתר, בטח מידי פעם נתקל בתגובה מהעבר או מהווה המתיחסת לעבר, הזמן עוצר מלכת, עכשיו זה מושג נזיל, הרי הזמן וסימנו משתנים כל הזמן.
עיתונים דרכם לפח הזבל יום לאחר שנכתבו והופצו, פוסט באינטרנט אם לא נחסם, יכול להשלים חיים מעבר לזמן.
ביקור בגרמניה
Posted in Blogroll, MUSIC, Uncategorized on יולי 3, 2009| Leave a Comment »
בשנת 99 הייתי בביקור בגרמניה, למעשה הרבה מהביקור איני זוכר.
אני זוכר את הימים האחרונים שלי בגרמניה לפני החזרה ארצה, הייתי מדוכדך, שהיתי במלון בשם אלכסנדריה בפרנקפורט בסביבה שבה בעיקר היו פועלים זרים מטורקיה, המלון היה בסדר ואפילו נוח ונעים, לא מפואר אבל הכל היה בסדר.
חשתי בודד ומרוחק כאילו לא הספיקה לי חויית השהות הלבדית בלילה נתקלתי בניאו- נאצים, ובכל מיני טיפוסים שהתגוללו ברחובות, ספרתי את השעות ואת הדקות עד לחזרה, בלילה האמצעי כמדומני מצאתי להקת רחוב מפרו שניגנה במרכז המסחרי הסגור, במדרחוב, ומסביבם עמדו כמה גרמנים וגרמניות צעירים ואני ואולי עוד מישהו, וכולנו התחממנו לצילילי חליל הפאן.
ואז הגיע יום הטיסה חזרה, המטוס הסתבר לי הוא מדגם ג'מבו, והיה ריק כמעט לגמרי היינו כמה עשרות במטוס שאמור היה להטיס מאות, עוד הסתבר לי בטיסה כי סוזן וגה על המטוס עם הלהקה שלה להופעה בישראל.
הטיסה הייתה חלומית קניתי יום לפני קסטה של ה- DIRE STRAITS making movies וכל הדרך יחד עם הלהקה של סוזן וגה האזנתי למייק קנופלר, מאז כל פעם כשאני שומע את השם סוזן וגה אני נזכר במייק קנופלר וההפך.
איש רישום
Posted in Uncategorized on ספטמבר 13, 2007| Leave a Comment »
פקידי האוצר
Posted in Uncategorized on אוגוסט 3, 2007| Leave a Comment »
ללא כותרת
Posted in Uncategorized on אפריל 4, 2007| Leave a Comment »
בעצם הסיבה היחידה שאני כותב בלוג היא סיבה פרטית שלי , אני מנסה לשמור על רמה מסויימת של כתיבה אפילו שאיני מנסה למצוא חן .
אבל אפילו אם אחטא בהגזמות ואני חוטא לא מעט בהגזמות , הרי שאני מרגיש בסדר , כלומר בימים האלה כאשר אני על הקצה , ובאמת מצבי די מסובך אני מרגיש משהו שאני שמח בגינו.
יש לי הרגשה אמתית של בן חורין , סוף סוף איש לא מטריד אותי אני יכול לעשות מה שארצה בלי להתחשב במשפחה ובלי להיות עבד נרצע של איזה קולקטיב.
אני לא יודע אם אני אנטי-ציוני כי יש רגעים שאני מלא תיקווה , ואני מבין את התיקווה של אימי ז"ל שבשבילה הארץ הזו היתה גאולה , כשהיא יצאה מהמחנות והיא שלד וניצלה בקושי ואז בגדו בה אלה שבאו להציל אותה , וביקשו לקחת ממנה את הזהות היהודית שלה , והיא הגיעה לפה בדרך-לא-דרך , היא לא היתה ממשפחה ציונית , ובאמת היא מעולם לא דיברה גבוה גבוה על ערכים , לעומת אלו כמו ויזל שדיברו על ערכים ועשו הון מאותם ערכים.
לי בכל אופן היתה מחוייבות כלפיה בלבד , היא אימי ואהבתי את הפשטות שלה ואת החוכמה הפשוטה והעממית שלה , נטולת היומרות .
משמתה אני איש חופשי , איני חש שום חובה מוסרית כלפי הארץ הזו שבגדה בי , כמו שבגדה בכל אזרחיה, הרגע המכונן שבו הרגשתי שזהו עד לפה היה הרגע בו הבנתי שאפילו את ניצולי השואה השאירו לאנחות , לא רק אנחות בזכותו של המפוקפק במנהיגים האיש שכונן את השוד של ניצולי השואה , כן בן גוריון הוא הנבל שבחסות היחס שהוא הנהיג בגדו גם בניצולי השואה , הכספים של הניצולים גם הם הלכו למקומות כמו המפלגה המתועבת מפ"אי וכל מה שאנו יודעים והמעט שאנו יודעים מרעיד את הנפש .
אפילו ניצולי שואה מעורערי נפש שחיים במוסדות לא זכאים במדינה הציונית למינימום של תנאי מחיה .
משהבנתי זאת לא נשארה בי שום מחוייבות והנאמנות שלי הפכה לאמת בלבד , מה שאני רואה כאמת .
אני בכוונה לא מתקשר עם האנשים שהיו יכולים להיות מקושרים אלי בצורה כזו או אחרת איני בוטח בהם , אני יודע שהמדינה הזו חיה על זמן שאול , הכאב היחידי שאני חש הוא כלפי הילדים והנוער והצעירים מאד שלא חטאו לאיש , וישלמו את מחיר גסות הלב של המדינה שחשבה להיות מקלט לעם היהודי.
הרגשתי היא שאסון עומד להתרחש , כל הסימנים מראים כי ההנהגה המושחתת איבדה רצון לחיות במקום צודק , כי אין כמעט איש ציבור אחד שלא חטא ביוהרה ובשחיתות .
המלחמה האחרונה היתה הסימן שמשהו נשבר ללא יכולת איחוי , האמת היא שהערבים מבינים שאנו לא בלתי מנוצחים בבוא היום הם יפרעו בנו , אפילו באלה שחיים באשליה כי ניתן יהיה לגשר על הפערים ולהקים מסגרת שתכבד את השונה והאחר , אין לנו זכות לבקש כי יתחשבו בנו .
ככול שהזמן עובר משתחררים סיפורים על מי שהקימו את המדינה , בין שהיו בוגדים או מלשינים או עסקו בטרנספר ורצח ואונס , אין דבר אחד שאני יכול לציין לשבח.
אולי את ניצולי השואה , אבל רק אלו ששתקו ולא עשו ביזנס מהשואה , כמו שר האוצר שלנו או סופרי שואה .הפכנו לעם גס, שליבו גס במצוקות הנזקקים , אנו נשלם על זה מחיר בכך אין ספק.
המחשבות הללו שלא נותנות לי מנוחה גם מסמנות לי גבול חדש אישי שאינו בר התערבות , אני חש טוב רק כשאני מחוץ למעורבות .
הצד האפל של עדנה ארבל
Posted in Uncategorized on מרץ 9, 2007| Leave a Comment »
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
