הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

בשנת 99 הייתי בביקור בגרמניה, למעשה הרבה מהביקור איני זוכר.

אני זוכר את הימים האחרונים שלי בגרמניה לפני החזרה ארצה, הייתי מדוכדך, שהיתי במלון בשם אלכסנדריה בפרנקפורט בסביבה שבה בעיקר היו פועלים זרים מטורקיה, המלון היה בסדר ואפילו נוח ונעים, לא מפואר אבל הכל היה בסדר.

חשתי בודד ומרוחק כאילו לא הספיקה לי חויית השהות הלבדית בלילה נתקלתי בניאו- נאצים, ובכל מיני טיפוסים שהתגוללו ברחובות, ספרתי את השעות ואת הדקות עד לחזרה, בלילה האמצעי כמדומני מצאתי להקת רחוב מפרו שניגנה במרכז המסחרי הסגור, במדרחוב, ומסביבם עמדו כמה גרמנים וגרמניות צעירים ואני ואולי עוד מישהו, וכולנו התחממנו לצילילי חליל הפאן.

ואז הגיע יום הטיסה חזרה, המטוס הסתבר לי הוא מדגם ג'מבו, והיה ריק כמעט לגמרי היינו כמה עשרות במטוס שאמור היה להטיס מאות, עוד הסתבר לי בטיסה כי סוזן וגה על המטוס עם הלהקה שלה להופעה בישראל.

הטיסה הייתה חלומית קניתי יום לפני קסטה של ה- DIRE STRAITS making movies וכל הדרך יחד עם הלהקה של סוזן וגה האזנתי למייק קנופלר, מאז כל פעם כשאני שומע את השם סוזן וגה אני נזכר במייק קנופלר וההפך.