Posted in Uncategorized on דצמבר 13, 2006| Leave a Comment »
אבי ז"ל היה מספר על הרכבת לדמשק , איך הוא נסע ומה הוא אכל בדמשק.
כשהייתי ילד הוא הביא לי פיתה עם פול מהשוק , אני זוכר את הטעם הטוב , לפעמים אני מנסה לדמות אותנו חיים בלי שנאה , שוב פעם מנסים לחיות כמו אז וטעם הפיתה עם החומוס והפול חוזר ונוסעים ברכבת לדמשק.
Posted in Uncategorized on דצמבר 9, 2006| Leave a Comment »
Posted in Uncategorized on נובמבר 28, 2006| Leave a Comment »
עיתונאי כותב כי אולמרט יזכה להגנה מפני תביעה משפטית על שחיתות אם יעמוד בדרישות מסויימות ואיש לא חושב אפילו להעמיד את העיתונאי לדין ואו לחקור במה מדובר ואיך יש לו לעיתונאי כוח לעצור חקירות בפרקליטות .
מחוסר בבושה העיתונאי אף לא מסייג את דבריו אלא פשוט כותב אותם בעיתון הארץ , ואף כי אני מאד משתוקק לתהליך שלום נראה שלא לילד הזה פיללנו, הנה הדברים מפי העיתונאי אלוף בן , ללא כחל ושרק:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Posted in Uncategorized on נובמבר 27, 2006| Leave a Comment »
בטורקיה בארמון טופקאפי שהוא ארמון נשים הבחנתי בטיול במוזיאונים שיש הרבה מוצגים של חרבות ופגיונות משובצים ביהלומים , אפשר היה לתאר כי היו אומנים מיוחדים שהתמחו במלאכה הזו .
נזכרתי כי גם לאונרדו דה וינצ'י עיצב כלי נשק , כמובן שיש הבדל ובכל זאת ניסיתי לארגן במחשבתי היום מצב שבו אמן ינסה לעצב כלי נשק , נדמה לי שלא רק שאין זה מצב אפשרי , ייתכן כי אם היה אומן כלשהו מנסה את מזלו בעיצוב כלי נשק הוא היה מוקע מייד ומושלך לתהום הנשייה , היה מוטל עליו חרם , פוליטית הוא היה מוחרם ולא יכול היה להציג או לומר דבר.
אפילו אם יש היום אמנים בעלי דיעות ימניות והם במיעוט , ברור שאין סיכוי שאיזשהו אדם העוסק באמנות כיום ייתעסק בעיצוב של כלי נשק .
מה בעצם ההבדל מדוע אז ניתן היה להיות אמן דגול כמו לאונרדו והיום זה בלתי-אפשרי .
אין לי תשובה מוחלטת ולא חלקית אבל ברור שיש סף פוליטי מראש שלא מתיר שרידות אלא אם הדיעות הפוליטיות מראש מאפשרות שרידות הדבר מקובל בעיקר באמנות הפלסטית ויתר חלקיה הויזואלים , בספרות בשירה אין כפיה מראש כזו על העוסק לאחוז בהשקפה פוליטית מסויימת.
אני חייב לציין שאותי מראה חרבות משובצות ביהלומים משעמם כהוגן .
Posted in Uncategorized on נובמבר 24, 2006| Leave a Comment »
אמנות כל כך איזוטרית בהבנה מאוחרת אני ממש מתפלא הכיצד הייתי עיוור כל כך הרבה שנים.
אבל המיוחד לעוסקים במלאכה שהם בטוחים שסוף העולם קרב אם קוצו של יוד יזוז מילימטר או ישפך לו קצת צבע בשולי היריעה .
בטורקיה המשקל של האמנות אף קטן יותר , רק מעטים בכלל שמים אליו לב, הפעילות חשאית ורוב העוסקים במלאכה מחפשים משמעות בתנאי קרתנות קיצוניים .
Posted in Uncategorized on נובמבר 20, 2006| Leave a Comment »
רק עתה שבתי מטורקיה ועדיין אני תחת הרשמים העזים של איסטנבול, בוודאי אכתוב על זה, צילמתי לא מעט, וגם היה לי העונג לראות את התערוכה של הביאנלה של וונציה שהובאה בחלקה למוזיאון לאמנות מודרנית באיסטנבול.
אני מקווה לכתוב על זה, אבל לא הצטערתי כלל על שיצא לי להיות שם; יש מידה מסויימת של צביעות ידועה ומוכרת במחוזות הללו של ה"נאורות" אתאר רק חלק, חומר פמיניסטי שהובא לחצר המוזיאון.
המיבנה אכן מודרני והיה כנראה מחסן בעבר הוא בנמל או במזח בנמל, אחד הנמלים של איסטנבול אך הוא מוסתר מאחורי מיסגד שנראה נטוש או בשיפוצים, בחצר כאמור הביאו תערוכה של ה" גורילה גירלס " הידועה, הקבוצה הפמיניסטית שנלחמת מאז שנות השישים בהגמוניה הגברית בארה"ב, במוזיאונים, ומתעדת את המאבק שלה- הנשים שפועלות בקבוצה האמניות הפמיניסטיות נשארו אנונימיות כידוע, הפלקטים הידועים הוצגו בחצר שמוסתרת בעצם מעין בלתי אוהדת, זו חצר פנימית והעבודות הן כלפי פנים ולא תיתכן האפשרות זליגה או שאיש מבחוץ יכול לראות את המודעות-עבודות הללו, הוצגו הפלקטים הידועים והמוכרים של הקבוצה החתרנית הזו, למעשה השילוב הוא די מדהים בעיר אחת יש ממיטב המערב ומהעולם השלישי, מהתרבות הפטריאכלית המקיפה את המקום ועד לאוונגרד הפמיניסטי, איני יכול לטעון כי אני מכיר את החברה הטורקית טוב מספיק ובוודאי שביקור קצר אינו יכול לבוא במקום לימוד מעמיק.
בכל אופן נראה היה לי שמנסים "להסתיר" את הפמינסטיות בחצר מגודרת ומוחבאת היטב .
Posted in Uncategorized on נובמבר 14, 2006| Leave a Comment »
Posted in Uncategorized on נובמבר 13, 2006| Leave a Comment »
ראיתי חלק מהראיון של יאיר לפיד עם עמיר פרץ , נסתבר לי שפרץ אפילו יותר מטומטם ממה שחשבתי שהוא , אני מתקשה להבין איך כל כך הרבה אנשים שנחשבים אינטלגנטים ביזבזו להט מהפכני על אידיוט כזה, חבל .
Posted in Uncategorized on נובמבר 11, 2006| Leave a Comment »
Posted in Uncategorized on נובמבר 11, 2006| Leave a Comment »
לא כל המילים וחורבן הרגשות והד הנוון של הרגע התהווה
ותהייה מתנגנת כמו סלסול של בוב דילן
חרד במפוחית הפה מלהג בנבל הלוע בצליל עם תעודה טרנסדנטלית
ומה נשאר שם אם לא האבק שנותר בחדר לאחר שעזבת אותו .
