הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

אם לא הבנת, הסרט הוא על פועלי בניין. הדמגוגיה שלך מעוררת בחילה

תפס אותי המשפט, "אותם אלו שבנו את העיר". לא שזה דבר שמאפיין את התקופה האחרונה, אני מניח שזה קיים מקדמת דנא, אבל זה מה שמסמל את החוסר צדק שבאנושות. כביכול, אותו אחד שבנה את הבית הוא העיקר, הוא המוציא לפועל. הדייר שקנה את הבית חייב לו תודה אישית. אבל במציאות האנושית רובנו אובייקטים של קבלנים. אתה משמש ככלי בידיו. אפילו תודה לא תקבל. אני רואה סמנכלים שמעולם לא עשו דבר מעבר לדיבור, מסתובבים בחברה ומדברים בגוף ראשון כלפי הממונים עליהם, או אורחים. בניתי, יצרתי, עשיתי, תכננתי, כאשר כל שהוא עשה היה לאמר למשהו עלום תעשה.

ברור שהמציאות של אותם פלשתנאים היא הדוגמה הקיצונית לאובייקט שאדם יכול להיות. לאף אחד לא איכפת אם אתה רעב, צמא, במצב של סכנה, אם קר לך, אם תמות. אתה סתם חתיכת בשר. המציאות הפוליטית פה יצרה מציאות של ניצול.
בונים עיר לאנשים שמנים, כהי חושים, שיגרו בבתים הילדותיים שלהם, שיסעו בה במכוניות השמנות שלהם עם הילדים השמנים שלהם.