יש למרוד בבלוג המצוי יש להכריתו מהתודעה.
כל מה שהוא אנטי-בלוג יבורך.
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on פברואר 9, 2007| Leave a Comment »
Posted in Uncategorized on פברואר 8, 2007| Leave a Comment »
אם לא הבנת, הסרט הוא על פועלי בניין. הדמגוגיה שלך מעוררת בחילה
תפס אותי המשפט, "אותם אלו שבנו את העיר". לא שזה דבר שמאפיין את התקופה האחרונה, אני מניח שזה קיים מקדמת דנא, אבל זה מה שמסמל את החוסר צדק שבאנושות. כביכול, אותו אחד שבנה את הבית הוא העיקר, הוא המוציא לפועל. הדייר שקנה את הבית חייב לו תודה אישית. אבל במציאות האנושית רובנו אובייקטים של קבלנים. אתה משמש ככלי בידיו. אפילו תודה לא תקבל. אני רואה סמנכלים שמעולם לא עשו דבר מעבר לדיבור, מסתובבים בחברה ומדברים בגוף ראשון כלפי הממונים עליהם, או אורחים. בניתי, יצרתי, עשיתי, תכננתי, כאשר כל שהוא עשה היה לאמר למשהו עלום תעשה.
ברור שהמציאות של אותם פלשתנאים היא הדוגמה הקיצונית לאובייקט שאדם יכול להיות. לאף אחד לא איכפת אם אתה רעב, צמא, במצב של סכנה, אם קר לך, אם תמות. אתה סתם חתיכת בשר. המציאות הפוליטית פה יצרה מציאות של ניצול.
בונים עיר לאנשים שמנים, כהי חושים, שיגרו בבתים הילדותיים שלהם, שיסעו בה במכוניות השמנות שלהם עם הילדים השמנים שלהם.
|
||
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on פברואר 5, 2007| Leave a Comment »
התיווך הוא האלוהי, המדיום האמצעי הוא האלוהי, הישירות הבוטות האי-אמצעיות היא אנטי-אל למראית עין או נכון יותר למרבה הפלא .
ניתן לחוש את המלכודת של המילים עד כמה הן מרוחקות ודלילות.
אז מה היא מתנת האל?
התיווך המגע עם האחר והדרוש הסבר ופענוח ותרגום, זו נחת זרועו של האל לא הוא עצמו, כי הוא עצמו זו כפירה, אלא הוא באמצעות, אין מגע ישיר כי אז מדובר בנמיכות וולגרית המופלא דורש מתווך, והפער דווקא הוא חלק מהתבשיל.
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on פברואר 3, 2007| Leave a Comment »
תמונה בדרגת חופש מתאימה לתקופה המשלבת את האני כשהוא ניצוד וצייד בו זמנית ,במהלך הפעולה האדם מנסה להתקרב לאובייקט ולרכוש אותו בלי מאמץ מיותר.
זה הזמן הקשה ביותר והמסוכן ,כי אין זה סביר שהאובייקט נרשם ומפוענח בצורה ברורה , תמיד יש פחת טכנולוגי , הפספוס תמיד הוא באותו מחסור של הפתרונות ברגע ההוא*כמו משפט שחסרה בו מילה והמילה אינה נמצאת אינה גלויה לבעל העניין והוא מחפש ומחפש .
באותו רגע בלי המילה המשפט יהיה מקוטע ועילג חסר משמעות . הפעולה הייתה יכולה להיות שלמה כאשר למחסור ולביקוש היה מענה מיידי והיה נוגע ומתחבר ממש באותו רגע חשוב כמו מנגינה שמייצרת ציפייה להמשך טונלי מסוים , אם המענה נחסם במקרה הטוב מדובר בהפשטה , במשהו א-טונלי ,מבודד שהוצא מחוץ להקשרו נתון רק לעצמו חסר כל אוריינטציה לסביבה .