הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

לאדם בודד החגים הם כפל קושי  , כי הוא מקבל הדגמה לבדידותו ,  המשפחה שהיא מקום הפשע , המקום בו התמימים והחפים סובלים  ממי שהם בדם הקרובים אליהם, המקום האינטימי הזה המוכר והקדוש מהווה סכנה , שם נערות וילדות רכות עוברות התעללות ואונס , שם גם ילדים נאנסים ע"י אימהות ואבות , ובמספרים לא כל כך צנועים.

 בחגים הם נפגשים .

בחגים שוחטים יותר עופות ובהמות,יותר דגים מונחים על שולחן מעץ שם מרוצצים את ראשיהם , הרעב הזה להשביע את המשפחה הקדושה היהודית משאיר אחריו שביל ארוך של דם וקורבנות.

בארה"ב תרנגול ההודו הוא הקורבן של חג ההודיה אצלנו בחגים נשחטים חיות בכמויות , איני צמחוני אולי זה צבוע אבל הרעב לבשר מרקיע למקומות בהחלט מרשימים. המצב הקטטוני בו נדחפות עגלות המעלות קורבן למשפחה במרכזי קניות לפני החג , אלפי שקלים נזרקים, אנו הקורבנות של החג היהודי נאלצים להוכיח כי אנו בני אדם רק באמצעות הכסף, לא כי אנחנו באמת בני אנוש אלא בגלל הרצון שלנו להיות חלק מהמשפחה, לחוש קירבה לקולקטיב האינטימי שמאד מסוכן לחלק מאיתנו.

אנחנו  רוצים לרצות את האנשים שמכירים אותנו כי אם לא נהיה נדיבים הם ירחיקו אותנו , לא נהיה חלק מהמשפחה היהודית. מה קורה לנערה שנאנסה שנים לאחר האונס , כשהיא כבר אישה בזכות עצמה, אומללה יש לשער מעטות שורדות מעטות יותר מספיק חזקות , היא חושבת על משפחתה רוצה להרגיש קירבה וחום אבל בשולחן מולה יושב מי שאנס אותה ומחייך חיוך יהודי חם ולבבי.