הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

היום נסעתי כרגיל לעבודה בדרך נעצרה התנועה בהתחלה כמו תמיד אני בקוצר רוח מנסה להבין מי הוא האיש המנוול שעוצר את התנועה, אבל מהר מאד הבנתי שמדובר בתאונת דרכים .

המכוניות נעו לאט לאט, אחת בעקבות השניה , בנתיב הנגדי עמד אמבולנס, אנשים עברו בבהילות מעל הגדר, אני המשכתי לנסוע עצבני אחרי המכונית שלפני שנסעה ברוגע ולאט להכעיס ממש.

רק כשעברתי מול התאונה ראיתי בחור צעיר שרוע על הכביש כשפניו לכביש החלק העליון של גופו חשוף, הוא שרוע ללא תנועה, מעליו איש שמחכה שיגיע הרופא או מישהו לטפל בו, לא הייתה מכונית שם , לא הבנתי מה הנער הזה הבחור הצנום עושה על הכביש .

היה משהו מעוות ושברירי בגופו , כאילו הוא נפגע וניזוק בצורה אלימה מאד, חשתי כאילו הגוף שלו נעזב , עד עתה איני מבין את מה שראיתי , למטה יותר למטה היה אופנוע זרוק על הכביש וקצת לפניו מכונית נטושה, חשבתי שאולי הבחור הצעיר הוא רוכב אופנוע, שנפגע, ואז נסה ללכת למעלה להזעיק עזרה עד שהתמוטט על הכביש .

השבריר שניה הזה לפני שאותו צעיר הפך לחלק מהסטטיסטיקה הנוראה , החלק ההוא שבו איני נמצא ואף אחד לא יכול להמצא כי אנחנו בריאים, לא נהרגנו עדיין בתאונה, אפילו שאני עצבני , הרגשתי קצת אשמה, למה כעסתי על הנהג לפני , באיזו רשות אני כועס, הוא נהג כי הייתה תאונה לאט, הכעס שהצטבר בתוכי הפך לאכזבה , על שהייתי כה קצר רוח, ועל האיש הצעיר שגופו כה שברירי שגבו היה מפותל ששכב ופניו אל הכביש, איני יודע מה עלה בגורלו, האם הוא חי, מה קרה שם.

הגב שלו דימה להיות שבור מעונה שרוע כמו עברה עליו מכונית שטלטלה אותו וחבטה בו באלימות פראית .