אין כזה רגע.
רק רגע, טוב בהתאם לציפיות המילולי הופך לדבר קונקרטי, מבקש תרגום למעשים, אולי נראה מראה מסויים ואותו נוכל לפרש באופן משביע רצון, כמובן לא תמיד תעמוד לנו היכולת הזו .
כי הדברים קורים וזה דבר בפני עצמו, הם לא קורים אף פעם בחלל ריק, יש מי שרוצה בהם, יש מי שדוחה אותם וחושש ויש המתלהב, המציאות לכאורה אינה אלא עובדות ,אבל העובדות אפילו כאלו שנראות פשוטות, אינן כאלה .
זה לא שאני מסבך את העניינים בכוונה, הרי לי עצמי אין השפעה על המציאות אפילו שלי, אולי ברמה נמוכה כן, במידה מינמלית משהו, אבל כשאני משתתף, כשאני חלק מהמציאות בדומה לאחרים, כמה יכולת יש לי לעצור בצד ולהביט על ה"כל" – כול הדברים שמתרחשים בו זמנית ברגע זה , עכשיו.
אחרי שכבר מסתמנת תוצאה ברורה אפשר לקשור אותה למישהו שהחליט להזיז את הדברים , שעשה מעשה, "הכל בגלל מסמר קטן" נאמר בשיר, או בסינית "מסע ארוך מתחיל בצעד אחד בודד", אבל ברגע ההוא בצעד הזה שעדיין לא נולד כשרק כף הרגל באויר, אז כבר הפשע המתעקם מתחיל להלך, עוד לא ניתן לו שם, אבל ברבות הימים זה יהא "ברור מאליו" , כאילו שזה היה פרי תיכנון מכוון .