Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for יוני, 2008

הזמן הזה סובל מעודף הערצה שגובלת בפטישיזם של האבייקט הפיגורטיבי בציור, הציורים הפיגורטיביים ואסכולת הרשברג הופכים כל אמירה לטכנאות מכחול בלבד, אני כלל לא מתפעל מהאסכולה של הרשברג, בנתיים היא מיצרת ציורים דילקטס , יפים , נעימים, כאלו שלא מטרידים את הצופה, מתחנפים, ומאד קלישאתיים ביחס לאמנות בכלל ולציור בפרט.

 

קשה להכנס לויכוח עם הדת הנבערת הזו ששונאת את הפלצנים, ולו בגלל פלצנותי הניכרת והניגרת, טוב שפה איני נתון לצנזורה, תרשו לי לשחרר טפי אחד גדול על הפאשיסטים האלה.

 

וגם בלי רשות אני משחרר . הידד לאכסניה החופשית הזו.

 

יש אחד שיש לו אתר לאמנות קלישאתי , באתר שלו אני מופיע, כלומר הוא ציטט אותי , בלי רשותי, בקשתי ממנו להסיר את דבריי כי הם נאמרו ברמה של שיחה לא מחייבת, וגם בגלל שהם לא מיצגים אותי, ולא ערכתי אותם , הם נאמרו אוף דה רקורד, והטמבל ציטט אותי כאילו אני גורו או משהו כאילו יש מקום לצטט אנשים ללא בקשת רשות מהם, הוא נצמד אלי כעת בעוד מקום, סוף סוף ראיתי את התמונה שלו, הפאשיסט הזה נראה בדיוק כמו רמת ההתעלקות שלו, הכי טוב להתרחק מהם, אבל זה אינטרנט, זו לא אפשרות אמתית, פה הם יכולים הרי להכנס לך לנשמה, זה הרי הבית שלהם,הפרצוף שלו מחליא , כאילו הוא עורב ובולש אחרי אנשים, מישהי שלאחרונה חדשתי את הקשר עימה ספרה לי לראשונה שהוא מצטט אותי, זה היה מבהיל , לקרוא דברים שאני עצמי לא מחשיב כאילו הם דברי חוכמה, איזה נודניק .

 

אלוהים שמור אותי מאנשים כאלה.

Read Full Post »

הסיבה למלחמה

היתה החטופים.

 

עכשיו ראש הממשלה לא מכבד את משפחות החטופים ומסרב להפגש איתן.

Read Full Post »

קונס

זה האמריקאי, פופ ארט עם הדגשים של פוסט דאדא, נראה כמו אשמאי זקן, עשה ילד עם צ'יצ'ולינה, כבר לא נשארו שטיקים, פורובוקציה מכורה שלי .

 

אז מה עכשיו שמרנות או מה?

 

שמרנות, אוי עוד פעם הנודניקים , אבוי.

Read Full Post »

אז מה חדש

אני מתחיל שבוע באופטימיות.

 

אני חוזר למורה שלי ליוגה, היא היתה נפלאה פרט לדבר שולי, לא אהבתי את דברי הניו אייג' שלה, כמורה, כאדם מקרין, היא נפלאה, היא פיזית בצורה טיבעית, אבל מאותו רגע שהיא נכנסת לקטע של ההטפה , של הדיבור הפילוסופי יש לי עורב פנימי בראש שלוחש לי שהיא מדברת שטויות .

 

כמה קשה לדבר במידה הנכונה, בלי להגזים, בלי לפזר מטבעות לשון חסרות שחר, איזו אמנות היא לומר בדיוק את הניתן ורק את הניתן לומר.

זה נראה לפעמים קל , אבל זה בכלל לא קל, אפילו הייתי אומר קשה עד כדי כאב, צריך לקבל הרבה סטירות , כדי לחנך את הפה , זה כמו המקלדת , כמו הכתיבה, אף שהכתיבה יחסית קלה יותר, ניתן לערוך את הדברים, להגיהה אותם , רגע לפני הלחיצה על האנטר, פה אני יכול לערוך את הדברים , אני לא עורך מי יודע מה, יש לי אהבה לדברים הגולמיים, אלה שלא לוטשו, כי הם ממש טריים , ושומרים על חזות רעננה אפילו אם היא מחוספסת . אבל יחסית פה אני יכול לערוך, כשאני מדבר מילה שאמרתי אינה חוזרת , היא נשמעת באוזני איש ואו אישה, ואם טעיתי או הגזמתי היא צורמת.

איתה היה לי קשה באיזשהו שלב, היא דיברה יותר מידי, יחסית לציווי של השתיקות למדיטציות שעברה לפי דבריה לויאפסנה שלא זכרה, אולי כן, אני אולי לא עושה עימה חסד אבל זה לא היא , כי בתור אדם היא נפלאה, היא חבילה נהדרת של גוף מקסים וטוסיק חמוד ואישיות חמימה והוליסטית די נעים להיות איתה, אבל ..כן בלי הפילוסופיה ה"עמוקה" אולי זו עייפות מאיזמים, אולי עייפות מהאמונה שאפשר לומר משהו בלי מלכודת פנימית, אולי זה בגלל שאנחנו כה לא מושלמים, ומי כמוני יודע זאת בהקשר שלי .

 

לכן קשה לומר במידה הנכונה את הדברים .

היא  הייתה חויה טובה. כן בסופו של דבר.

 

 

Read Full Post »

עם כל הקושי

אני מרגיש באופן מוזר שזה רק תורם לי, כי אולי על מצבי היום קראתי בעבר, לא ידעתי שיש כאלה אנשים, עד שנתקלתי בי, זה מעודד למדי כי צבר התובנות יפה ומחכים, אין לי ספק שחויות האימה שעוד מחכות לי ילמדו אותי פרק.

 

כבר למדתי שאני לא חלק מהישראליות, אף שאני יציר כפיה נטולות החן, אני חלק מהמקום הזה שאיני מחבב, ואף על פי כן איני חייב דבר , אולי אם הייתי יצור חברתי יותר מפותח שיודע להתחבב על הבריות היה לי נחמד יותר, אבל ספק אם מזה הייתי מפיק תועלת, אולי היה לי שיעמום גדול, אולי.

 

איני יודע מה יהיה בסוף תהליך ההתפרקות הזה האישי מתערבב לי עם המקום, הפוליטי והפרטי, אולי אשרוד אולי לא, אני מלא סקרנות ואימה .

בכל מה שלא קשור בי אני יודע שמה שניתן היה לומר לפני כמה זמן כבר לא אפשרי , כי אין סבלנות לשמוע, אין בכלל מקום ללוזרים , הדתיים נראה לי ינצלו את המצב . זו תובנה לא אישית אלא כללית שיש סיכוי שיום אחד ימנעו מאנשים לדבר מה שנראה שלעולם לא יקרה, שום דבר לא מובן מאליו, אני מרגיש שזה מעבר למצבי האישי.

העובדת היחידה שהייתה לי שהתידדתי עימה והיא היתה עוזרת שלי, ומאד אהבתי אותה , היא רוסיה יפיפיה וצעירה , כבר בעצם היא לא רוסיה היא חצי ישראלית, היא שירתה בצבא, היא לא יהודיה כי אביה היה יהודי ואימה נוצריה, היא אדם מלא כשרון היא לא תשרוד את המקום הזה, ממנה הכרתי את העולם של האנשים שאפילו להתחתן אינם יכולים כאן, כי הם לא יהודים , יש כמה מאות אלפים כמוה , היא צעירה מוכשרת , נבונה בעלת עין טובה ומהירת תפיסה, והיא לא יכולה לחיות פה .

זה מאכזב , אולי זה גם מכאיב, אני כבר לא רואה אותה יום יום, היא סטודנטית , איזה מזל היה לי לפגוש בה , והיא ברצינות שלה לימדה אותי עד כמה חסרי יכולת אנחנו הזן של הצברים. עד כמה הישראליות היא מפונקת ולא בעלת כישורי הישרדות משהו בנו בחינוך שלנו לוקה , ביוהרה ובטיפשות .

בגללה חשבתי על היכולת שלנו לשרוד ללא דיכוי של עברים , פעם הם היו ערבים היום הם עובדים זרים, אין לנו עובדי כפיים  ישראלים כמעט, כמעט את כל העבודות הנמוכות והבזויות נתנו למי שלא מוגדר יהודי, איני יודע מה זה אומר עלינו , בשיחה שהיתה לי עם בחור גרמני , ישראלי לשעבר הוא טען שליהודים לא היתה מעולם סולדריות פנימית, כזו שהיא חלק מכל עם , שתמיד בגדנו באחינו, הוא בקש ממני לקרוא את העבד של בשביס זינגר , עכשיו אני קורא את הספר.

מה שהפליא אותי אצל הבחורה הזו שאני מקנא בה על היכולת שלה, על הנאמנות שיש לה, את מה שלמדתי ממנה אני חייב לנצור אולי בזכותה אשרוד כי העניין הופך למעניין, אני נמצא בשלב בו לא האמנתי שאשרוד, ואני יחסית מתפקד לא רע.

יש ימים שאני חש באנרגיה חיובית , וזה מוזר , יכולתי להשבע שטוב לי לפני כמה ימים עד שנשלח לי פקס די עצוב.

 

הבלוג פה ישאר , אוכל לחזור אליו מכל מקום. 

Read Full Post »

כלב

Read Full Post »

האכסניה פה

אין לי תלונות אני אפילו אוהב את הפורמט, איש לא מטריד אותי פה, נדמה לי שהכל מותר לי ואני אפילו לא מנצל את זה מספיק אולי כי לכתוב אני כותב בדקות ולפעמים אני יודע שיש ל לא יותר מחמש דקות, לא פעם בעייפות גדולה אני כותב וזהו, ולמחרת אני מגלה שגיאות כתיב מביכות, אבל זה ממש לא איכפת לי, אני לא מתיחס לעצמי ברצינות כזו.

 

יש פה אבל משהו שאיני מבין , את התמונות שאני מעלה לפה אני לא תמיד מצליח, ולא הבנתי את הכללים על וידאו אני בכלל לא מדבר, מבחינה טכנולוגית אני מתקשה להתגבר על העניין אולי בהמשך אלמד, אבל תמונות או איזו עבודה ויזואלית אני מתקשה לעלות לפה, ואז מצליח, ואיני מבין מה ההבדל בין ההצלחה לאי-ההצלחה.

 

חוץ מזה אני אוהב את המקום הזה , איש לא מטריד אותי ואם מישהו כבר טורח הוא מהר מאד מבין שאין פה שום אקשיין והולך לו לדרכו.

 

 

Read Full Post »

גולדברג

גולדברג בבית אבות,ככה אמר לי העוזר שלו, זה מה ששאלתי את עצמי לפני כמה חודשים כשראיתי אותו.

 

הוא בן 80 פלוס לא שאלתי בדיוק כמה פלוס, יהודי מבוגר, טיפוס אנושי צלול , מתפקד , הוא מספר לי שהוא היה עושה מאסג' פעם בשבוע , יש לו מישהו, בלי זה אני חצי בנאדם .איש שעושה לו מאסג' נסע לאיזשהו מקום, אין מאסג' יותר , אני לא יכול ככה, הוא אמר וחייך, טען שניסה תחליפים אבל זה לא זה, רק המאסג'סט המיוחד שלו ידע את גופו , ידע ללוש את שריריו ולהביא אותו למצב אחר, אני מכיר את התופעה רק מורה ליוגה אחת היתה לי שידעה להרים אותי על הטוסיק המלא שלה ולהניח אותי פרוש כמו ישו על הגב המוצק שלה, אני מתגעגע לטוסיק שלה למגע שלו בישבני עד שאני מונף כאילו הייתי חבילת תפוחי אדמה.

גולדברג בבית אבות, אתמול הוא היה לביקור, הכל בסדר, בטח הוא בלילות חולם שמחר יעשו לו מאסג' כמו שצריך.

 

העוזר שלו ממשיך לעבוד, עכשיו הוא לבד , גולדברג  בן 80 ו..והעוזר שלו המרוקאי בן ארבעים, דתי , חשבתי עליו בפעם האחרונה, האם יחזיק מעמד, פעם עבדו שם ארבעה , פגשתי שם מישהי שאהבתי בילדותי, היא עדיין סקסית , שמה כשמי, והיא תמהיל של תמימות וסקס מתפרץ, כאילו שהיא לא מודעת שהיא כזו, אצל גולדרבג פגשתי בה מחדש, היא לא זכרה אותי , אני תמיד זוכר, את גולדברג זכרתי תמיד זכרתי.

Read Full Post »

אתמול מאד מאוחר בלילה הלכתי מסביב לבלוק ושמעתי רעש כזה לא אופייני הסתכלתי על המדרגות וראיתי חזיר די גדול חום מביט בי בהשתאות, גם אני הבטתי בו, השעה המאוחרת הביאה משב חרדה, אמנם הייתי יחסית רחוק , אבל החיה הייתה מספיק מאיימת.

בסוף החזיר הסתובב ונעלם במעלה המדרגות.

כשלמדתי אמנות הייתה לי תקופה של סוסים, ציירתי סוסים בעיקר רישומים, למדתי את הפרופורציות ואת האנטומיה, גרתי בכרם התימנים בדירה מעופשת, לילה אחד שמעתי מתחת לחלון שלי רעש, זה היה רעש מוזר פתחתי את החלון והסתכלתי, עמד שם סוס לבן מדהים ביופיו, מכונה אצילה יפה, הסוס צהל, והביט בי זה היה רגע קסום, בעיני הוא הזכיר חסד ואפילו רמז לקיום מעבר לוילון.

למחרת ספרתי למאיר, היה למאיר צחוק כזה עצוב וציני, הוא לעג לי ובקש ממני להתחיל לטפל בעצמי, כעסתי עליו ואפילו חשבתי שאינו ראוי לסיפור הזה, כמו כל דבר הזוי חשתי נבגד, הסוס היה אמיתי הכל קרה והנה אני מתקשה אפילו לספר, ברגע שאמרתי סוס בשתיים בלילה, הוא הביט בי בסלחנות.

החזיר לעומת זאת לא אגדה, כבר כתבו על התופעה בעיתון, למזלי, לפחות איני חש הזוי, מצד שני משהו השתנה, אם אז  בא לבקר אותי סוס מדהים, הנה עכשיו מדובר בחזיר חום שמן ומבעית.

Read Full Post »

השבוע ארבע מנוולים מההתנחלויות הכו באלות ערבים בשטחים בשיטות שמזכירות אכזריות נאצית .

 

היום קראתי ש..

 

ממשלת ישראל משלמת לנכים 3000 שח קיצבה ומחייבת אותם להעסיק עובד זר בשכר של 1000 דולר, מישוואה ציונית מושלמת. תערובת של טימטום ואכזריות עם אדישות.

 

 

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »