Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for אוקטובר, 2008

איני יודע למה יש מהות שקרית  בהתנהלות המדינה אולי זה קשור באיש הקטן שהקים אותה , הצווחן עם המכנסיים הקצרים.

בכל אופן הדיון שעליו כתבתי נחסם- בדה מרקר ע"י מנהלת קפדנית ולבלרית, אחרי שהפליאו נערי המקהלה לקלל ולטפל ב"פושעת" שהניחה מראה מול פני החברה- כותבת הפוסט, מראה אמתית שאיש לא יכול לטעון שעובדתית אינה נכונה, היינו ששוקן הוא מגדולי המפיצים והתומכים בפרסום דרך עיתונו בסחר בנשים ובזנות, ונאמר כי השופטת דורנר קבעה שמדובר בסרסרות , אחרי כל אלה נותרה החברה הישראלית עם סמני שאלה.

 

אני לא מכיר שום מדינה בה אדם כזה עם מעשים כאלו היה מצליח לשרוד ללא אכיפה של החוק תוך כזו התיחסות מקילה וציפצוף גס כל כך, אני מתקשה לראות מדינה אחת בעולם דמוקרטית בה מו"ל כזה חשוב מתפרנס מהפצת פרסומת של נערות ליווי, ובארשת מכובדות כל כך מזוייפת הוא ממשיך להטיף בין היתר על שמירת שלטון החוק, אגב המטרה שלי ברורה אני תורם מפה את האלפית עזרה שאני יכול למען הגברת סימני השאלה מעל ראשו , ולו במעט ולו באופן מינורי, זו המטרה שלי ותו לא.

הנה כי כן מר שוקן היקר מלא תוכחה כלפי אהוד אולמרט הפוחז שבעזרת פרופסור פרידמן פוגע בשלטון החוק, שימעו שמיים והאזיני ארץ , מר שוקן חרד לשלטון החוק, זה אותו אחד שמצפצף על פסיקה של בית משפט בכל הקשור לפעילותו שלו לאורך זמן לא קטן בהפצת זנות וסחר בנשים, יש פסק דין ממנו הוא מתעלם, ואיך יוסבר שגורמי אכיפת החוק לא אוכפים עליו את החוק, ההרגשה שהוא מעל החוק , מטלטלת אולי תמימים כמוני, אולי את הנשים הפועלות נגד סחר בנשים ופועלות נגד זנות , אבל את שוקן ואת שלטונות החוק בישראל, יוק, כלום לא יכול להם .

היום מפרסם מר שוקן מאמר בקורת כאמור על אולמרט, בו הוא תמהה על הנסיון של אולמרט לקעקע את שלטון החוק.

 

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1026141.html

 

האם שוקן ממלא אחרי דרישות שלטון החוק בעצמו?.. מסתבר שלא, אבל קל להטיף לאחרים, שעה שהוא עמוס שוקן ברגל גסה מצפצף על החלטת בית המישפט ושם ללעג את שלטון החוק. שוקן כך עושה רושם לא רואה בחוק מחסום לאנשים דוגמתו, הוא מעל לחוק מסתמן , החוק נועד רק לבני תמותה פשוטי עם ואפילו לאולמרט שפרש בגלל עבירות שבהן חטא, ראש ממשלה בישראל משלם מחיר על חטאיו וזה בסדר-גם מבחינתי, אבל עמוס שוקן שחוטא שנים ויש פסק דין העומד מעל ראשו, מצפצף על החוק .

 

שנים כתבתי על זה, בכל מיני פורומים, לרוב לא זכיתי לתגובה, הרימו גבה וציפצפו, האמת היא שכאשר נתקלתי בדיון בדמרקר חוותי דז'ה וו מסוויים, אבל אני חושב שרק תמים יכול להאמין שמשהו ישתנה , יש כנראה במערכת החוק ה"מפוארת" בישראל אנשים שמעל לחוק, אולי יש רשימה סגורה וחשאית בה אנשים מסויימים יכולים לעשות מה שעולה בראשם בלי לשלם מחיר, ע"ע עמוס שוקן מו"ל הארץ ומו"ל עיתון העיר. עמוס שוקן טול קורה בגודל עץ ענק מבין עיניך.

 

 

עוד תהיה אחת לי , עמוס שוקן מוקף אנשים נאורים, באמת בלי ציניות, עיתונאים סופרים ואנשים שאין לחשוד בהם , בעלי כוונות ורקורד, איפה קולם?

 

מה הם שותקים ? האם פרנסה וכסף בורגני מטונף שמושג ע"י הפצת תועבה באמת חלאתית מהסוג שמתרחש שנים במסגרת פעילותו של שוקן אינה ראויה שתכנס לתוך זוית ההסתכלות שלהם, כמה שקרים כאלה מחביאים  באותם מקומות מורמים מעם, מדוע ההרגשה היא שרשות כוחנית למדי כמו רשות האכיפה בישראל , כה חסרת אונים מול רשימה מצומצמת של "נאורים" ומי שברשימה הזו כמעט יכול לעשות ככול העולה בראשו?

 

הדיון שנחסם –

 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=648094

Read Full Post »

Naked City – 6 songs (Amsterdam´92)

 

 

John Zorn's – Locus Solus

 

Read Full Post »

Li Hongjun

פיסול מעניין בנייר של אמן צעיר במיוחד, הפיסול נעשה כפי הנראה בטכניקה של יצירת מודלים או בשימוש של טכניקה שבתעשיה משמשת לבנית מודלים , התוצאה מסקרנת.

 

Self

Self

 

 

"Self "— Head

 

Self" — Left Hand

Self

 

 

Empty Hole  paper

Empty Hole paper

 

 

 

 

דף דו-מימד חומר עליו נכתב, נכתבים ספרים, עליו וממנו יוצר הפסל האמן פסלים, תל-מימד, חושף את עצמו את דמותו מתוך הנייר כאילו הספר והמילים הופכים למשהו מוחשי, המילים המופשטות נהפכות בתהליך הפוך לקונקרטי.

 

אחד האמנים שאני נהנה במיוחד להביט בעבודות שלהם הוא צעיר וכנראה מדובר בכשרון יוצא דופן.

Read Full Post »

Zhang Huan Studio

למה הסטודיו של האמן הזה מסקרן ? אותי כמובן

 

יש בבקורת שהבאתי חלק ממנה באחד הפוסטים של מבקר אמנות סיני שמתיחס לאמני העל שפתחו סטודיות ענק , שפועלים שם צוותים, לעיתים של עשרות אנשים , בעלי מלאכה מסוגים שונים , הסטודיו יכול להקרא גם כמקום אינטימי, אבל  במקרה הזה מדובר בבית מלאכה או אולי אפילו מפעל קטן, שבו לישום של רעיונות האמן משמשים עשרות בעלי מלאכה מסוגים שונים,הסטודיו עצמו ענקי, מזכיר במימדיו את הסטודיות או האנגרים האמריקאיים , קנה המידה הגדול של הסטודיו בהכרח מיצר התיחסות לגודל, הגודל חשוב בתהליך העבודה, באולם ענקי ומשתרע על מאות מטר מרובע, וגם אופן העשייה שמערב בעלי מקצוע שונים, האינטימיות נמחקת .

 

באתר של האמן הופתעתי מגילוי הלב- נדמה לי שההווי הזה לא קיים בדרך כלל באתרים של אמנים שעובדים גם בסטוידיות כאלה במימדי ענק אולי לצורך שימור של מיסתורין שמאד חשוב בהיבט של אמנות שאינה נפרטת לפרוטות בדרך כלל , שיתוף של תמונות ותהליכי עבודה של ה"חברה" מעניק לסטודיו היבט קולקטיבי ומעניין האם זו בהכוונה או הדברים נעשו כך בתום לב, צילומים של האנשים הם פשוטים כמו צילומים שנמצאים בכל חברותא של אנשי מלאכה מן הסתם, אפילו צילום קבוצתי שנראה כמו צילום מחזור בבית ספר או במכללה של כיתה שלמה.

החויה הזו שגולשת לקולקטיב שאמנם מנוהל ע"י אמן ושמה סטודיו כשלעצמה אף שאינה חריגה היא מעניינת ומעידה על הביקוש העצום לחפצי אמנות , ולבום שנושא אופי תעשייתי לעיתים.

הבום לאמנות סינית הוא מעבר לסקרנות של מה מתרחש מעבר לחומה, יש פה אירגון למופת ואמצעים להקניית החויה ולמימושה.

 

תמונה קבוצתית של חברי הסטודיו

תמונה קבוצתית של חברי הסטודיו

 

 

 

Read Full Post »

Read Full Post »

דיון מעניין מתפתח בדמארקר, בו עולה השאלה ההגיונית האם עמוס שוקן סרסור לפי הגדרה של סרסרות –
סעיף 199 לחוק העונשין מגדיר את עבירת הסרסרות, וקובע עונש מאסר של 5 שנים על מי "שמחייתו, כולה, או מקצתה, דרך קבע או בתקופה כלשהי, על רווחי אדם העוסק בזנות" ועל מי שמקבל ביודעין מה שניתן בעד מעשה זנות של אדם או חלק ממה שניתן כאמור.

http://cafe.themarker.com/view.php?t=648094&p=11

העניין הנוסף הוא הנסיונות של סתימת הפיות, בצד הדיון הזה מתנהל דיון משני על הצורך בסתימת פיה של כותבת בשם איריס שהעלתה את הדיון , הטענה של המנהלת היא כי אין מדובר בעניין אמנותי, לכן הדיון מקומו לא יכירנו בדלת אמות של קהילה של "עיסקי אמנות"

לפי בדיקה שטחית למדי רוב הדברים שמתנהלים שם אין להם כל קשר לאמנות , גם המנהלת אינה אמנית היא גלריסטית, רוב הכותבים אינם אמנים, רוב ההתנהלות שם מתיחסת לאמנות בצורה ש/מרנית וצרת אופקים, זה נראה כמו מקום מפגש לחובבי אמנות מהסוג שנוח לעיכול בורגני , זנות ועוד נסיון לתלות בשוקן את הסיבה לסחר הנשים המתנהל בחופשיות מוזרה שנים מעל גבי עיתונו נראה דיון לא כל כך עדין , ועוד התיחסות אליו כסרסור.

Read Full Post »

art capitalism

בדיון על אמנות סינית חייבת להיות התייחסות לתופעה, כתופעה האם היא אמנותית, או שמדובר בתופעה שאינה קשורה לאמנות, אלא למוצר, היינו מוצר שהוא פסאודו אמנותי שהופך לחם ולמבוקש בגלל צרכי המסחר של האמנות המערבית המדשדשת , האמנות הסינית המבוקשת הפכה מספר אמנים למיליונרים לכאלה שיוצרים בסטודיו ענק דימויים בגדלים  שמזכירים רק אמנים אמריקאים, מדובר בתעשיה או במלאכה, שפרצה את גבולות המסחר, האם מדובר באמנות אמיתית , כזו שמיצגת את הדילמות בחברה הסינית ותוכל להמשיך ולהתמודד עם השינויים בחברה הסינית העכשוויים.

Zhang Huan Studio

Zhang Huan Studio

 

 

אמנים סיניים פתחו סטודיו בהם הם מעסיקים עשרות אסיסטנטים כדי למלא אחרי הדרישה, נוצר מעמד חדש בקרב סטודנטיות לאמנות, שמבקשות להיות אסיסטנטיות לאמנים, אמנים הפכו תוך כמה שנים למיליונרים, הם גרים במלונות חמישה כוכבים, נוסעים במכוניות פאר ומוקפים בנערות זוהרות, לפני שנת 1996 לא היתה ביאנלה אחת בסין, מאז היו עשרות ביאנלות בסין, לפני כמה שנים בסין היו עשרות גלריות, היום מדובר במאות גלריות.

Zhang Xiaogang

Zhang Xiaogang

  במערב אנחנו מכירים אמני על כמו דמיאן הרסט, מתיו בראני וגם ג'ף קונוס שמיצגים תופעה דומה של ארט קאפיטליזם, היינו הם לא מבצעים את בפועל את העבודות שלהם, יש להם פועלי אמנות שיכולים להיות ציירים או פסלים , או אמני וידאו ואו סתם סטודנטים לאמנות שרעבים ללחם , והם אלו שיוצרים למעשה את האמנות , כמובן שהרעיונות והפיקוח נעשים בידי ה"מאסטרים" זו בעיקרה תופעה קאפטליסטית שמיצגת התפתחות בתוך האמנות ומעמד של כוכבות לאמנים מעטים שגם יודעים להשיג מחירי על לעבודות האמנות שלהם.

האם המציאות שהם מיצגים היא המציאות הסינית, האם זו התוצאה של המציאות הסינית, האם חיי מותרות ומכירות של עבודות במיליונים מיצגת משהו אותנטי אשר יכול להחזיק מעמד, האם הזמן הסיני המתרחש והשינוי של המעצמה הסינית הקורמת עור וגידים אינה בעצם מניפולציה מערבית, מניפולציה של סוחרי אמנות מהמערב, אולי בשיתוף כמה מבקרי אמנות אינטרסנטיים?

 חלק מהמהלך של עידוד האמנות נעשה בעידוד ממשלתי, אולם המהלך יצא מיכולת השליטה הממשלתית אפילו ונראה כי הוא נחפץ לא בידי קבוצות אמנים אוונגרדיות אלא בידי  קבוצות שמישמות סוג של קאפטליזם אמנותי, מאתרות "כוכבים" ומפיצות ומשווקות את המוצגים והופכות את האמנים לכוכבי פופ , למעשה.

בבייג'נג במהלך כל שבוע יש כ-50 תערוכות של אמנות בבייג'ינג יש כחמש מקומות מרכזיים להצגת אמנות יש מאות גלריות, הבום הוא משהו שאינו זכור מאיזשהו מקום דומה, אולי הבום האמריקאי שלאחר מלחמת העולם השניה מזכיר במידת מה את הבום הסיני הנוכחי, זו בעיה אבל גם בשורה, הבעיה העיא איפה פה הפנינינים, מה מתוך כל ההמולה הזו הם הדברים שישארו, שיזכרו באמת כחלקים שישמרו בתודעה של כל האמנות האנושית ומה יוכר בדיעבד כמשהוא שגלש על הגל הנוכחי של הבום המתנפץ ברגעים אלו של אמנות סינית.

 

מאמר של מבקר אמנות סיני שכותב על הבום הסיני-Zhu Qi

 

http://www.artzinechina.com/display_vol_aid602_en.html

Read Full Post »

Read Full Post »

כזכור יש כמה סימנים שישראל היא חונטה צבאית, מחרחרת מלחמות וכו.

 

הממשל האמריקאי הודיע אמש (שלישי) כי הוא אישר מכירת 25 מפציצי אף-35 לישראל – עסקה ששוויה מוערך בלמעלה מ-20 מיליארד דולר. עוד נמסר כי העסקה כוללת אפשרות לרכישה של 50 מטוסים נוספים השנים הקרובות. עלות מטוס אחד מסוג "אף-35" הוערכה בפרסומים בעיתונות האמריקאית בכ-80 מיליון דולר ליחידה.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1025529.html

Read Full Post »

« Newer Posts