הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

Read Full Post »

HISTORY IMAGES

אמן אמריקאי ממוצא סיני , יוצא למסעות בהם הוא בודק נוף היסטורי שמשתנה ומהווה, הישן נהרס נחבל מפונה, והחדש בא במקומו, האידיליה של המראה החדש האורבני, קוברת מראות קשים של חורבן אשר רק בזכות התיעוד מספר על הטרגדיות , אזכיר משהו לוקלי, עין הוד שלנו, שנבנתה על חורבות כפר ערבי שנכבש ופונה, במציאות המתוקה והפסטורלית של עין הוד, קשה למצוא תיעוד או מראה מקום של חורבן .

חורבן של אחד, הוא גן עדן של האחר, האמן הזה עושה עבודות על מקומות בעולם שמשתנים ומתהווים, העין מתעתעת בנו , כי העין רוצה אפי אנד , המצב האמיתי נחבא בזכרון, אם בכלל.

מצגת בניו יורק טיימס

http://www.nytimes.com/interactive/2008/04/06/arts/20080406_GEFT_FEATURE.html#

Horizons is an ongoing series of photographs, begun in 2001, that depict expansive but detailed views of a broad spectrum of environments throughout the world. The locations of the images may be distant in geography (including Mexico City, Cairo, Banaras, Lisbon, Isle of Skye, Tokyo, and Inner Mongolia, for example), and diverse in subject matter (ranging from pastoral landscapes, to monuments, to everyday spaces, to rivers, to industrial zones, to cityscapes), yet the photographs are linked by a horizon which continues in the same position from image to image. When placed side by side, the images form an extended landscape composed of an accumulation of varied continents, cities, terrains, situations, textures, and colors: an unfinished asphalt cul-de-sac lies before a line of tract houses in Victorville, California (2006); a boat drifts past icebergs in Jökulsárlón I, Iceland (2007); clumps of desert sand collect in front of a remote skyline in Dubai I (2007); red stone buildings seemingly hover over an opaque expanse of water in Canale della Giudecca I, Venezia (2007); beachgoers tread through mud on their way to the shore in Dungeness III (2003); boys play cricket in a clearing among electrical poles in Allahabad I (2008).

….לכל יתר הטקסט :

http://www.yossimilogallery.com/exhibitions/2008_04-sze_tsun_leon/

Read Full Post »

Read Full Post »

http://www.ingridmwangiroberthutter.com/mh/see_violence_2002.html

אמנית וידאו ופרפורמנס מדרום אפריקה .

אמנות מאפריקה-

http://www.mori.art.museum/english/contents/africa/index.html

Read Full Post »

Read Full Post »

מתוך ויקיפדיה התקופה שלאחר מאו –

שנת 1976 נפטרו שלושה ממנהיגי הרפובליקה העממית של סין. מאו הלך לעולמו בגיל 83 , צ'ו אן לאי, ראש הממשלה נפטר בגיל 78 וגו דה מראשי המפלגה נפטר בגיל 90. מיד לאחר מכן החל מאבק בין שלוש קבוצות פוליטיות:

כנופיית הארבעה רצתה לתפוס בכוח את השלטון אחרי מותו של מאו,ואחד מצעדיהם הראשונים היה סילוקו של דנג סיאו פינג דנג מתפקידו באפריל 1976 לאחר שהואשם בעידוד "הפגנות אנטי מהפכניות" בכיכר טיינאמן (שער השלום השמיימי)על ידי קבוצת השמאל של ג'יאנג צ'ינג. הם רצו לחסל את יריביהם הפרגמאטיים ולהחזיר את סין לעידן המהפכני הקיצוני. אבל, הם נכשלו ממספר סיבות:

• הצבא לא תמך בהם.

• הקבוצה הייתה מנוכרת מההמונים בגלל שיטות הטרור שהפעילה.

• הקבוצה קיימה אורח חיים "בורגניים" בזבזניים.

 http://www.sikumuna.co.il/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%95

http://chinasquareny.com/blog/?p=380

לאחר מאו

התקופה לאחר מאו ולאחר מיגור כנופיית הארבע בראשות רעיית מאו השחקנית , הביאה את סין לפתיחות למערב, בהדרגה נבנה משטר ששומר על ריכוזיות מחד שהיא קומוניסטית במהותה ומאידך מאפשר בצל המשטר הריכוזי פיתוח של כלכלה קאפטליסטית.

חייבים לציין כי שלטונו של מאו לא היה אלא שלטון מפחיד שהתחרה בשלטונו של סטלין , בדיכוי ברצח המונים  ועוד. נאמר עליו שהיה איש אכזר שלא בחל בשום דרך אכזרית, כי חלק מהתנהלותו היא בכמה רמות גרועה מזו של סטלין, או היטלר .

זה הרקע שאין להקל בו ראש כשמנסים לכתוב על התקופה שאחרי מאו, כלומר יש לנסות ולדמיין מאין לאין הלכה סין מאז, ומה היא כברת הדרך שהיא עברה משלטון הדיכוי נוסח מאו ועד למשטר הנוכחי.

גם המשטר הנוכחי לא מצטיין ברגישות יתר והקפדה מדוקדקת בכל הקשור בזכויות אדם, ההפך, שמועות במערב על סחר באיברים ודיכוי של הפלאג גונג קבוצה שמקיימת פולחן דתי והפכה למין קבוצה שעליה מופעל הדיכוי הרצחני הזה, גם אם השמועות בחלקן זדוניות, והרי אין בנמצא הוכחה מתועדת של השמועות, ידוע על מחנות לחינוך מחדש ומחנות שמכילים מילוני אסירים פוליטיים עדיין רב הנסתר על הגלוי, מטבע הדברים משטר כזה לא שש לתת אינפורמציה נגישה לעיניים זרות .

בצל כל האמור יש לזכור כי סין היא היום היצרן הגדול ביותר בעולם לסחורות ולמוצרי צריכה , זהו עם מוכשר , עם עם תרבות עתיקה, מגוון , בעל יכולות ואחת התרבויות הגדולות והעתיקות מהשושלות של הקיסרים והמימצאים שמעידים על תרבות עשירה ומפותחת שאינה פחותה מתרבות המערב, גם הסינים שהיגרו למערב הצליחו למדי , לא רק הקימו את שכונות הצ'יינהטאון בכל מקום בו יש קהילה סינית, הם אף מצליחים באקדמיה ובכל מקום בו הם חיים , הם מסתגלים למקום החדש בדומה ליהודים , הם מקיימים מסורת מחד  ומתערים בחברה בה הם חיים .

סין נפתחה בעשורים האחרונים , היא החלה להפעיל מאות בתי ספר לאמנות , מוזיאונים , גלריות פרטיות, אמנים סינים הפכו לסחורה חמה , חלק הם בראש האוונגרד חלק מיצג אמנות די שמרנית בעיקר פיגורטיבית קלה לעיכול ומצוינת לגלריות, האמן הנוכחי הוא מאלו שהתפתחו צעד אחר צעד ע"י ייצוג של ציור פיגורטיבי של הנוף האנושי הסיני , הסמלים, התרבות וגם השינוי שחל מסין המדכאת לסין שפתוחה לשינויים ומשתנה כל הזמן ללא הרף .

Xu WeiXin הוא אבן יסוד של האמנות הפלסטית של התקופה שלאחר מאו, ההנסיון שלו להתמודד באמצעות ציור של פורטרטים ריאליסטים עם המהפכים בחברה הסינית, גם אם  ניתן להרגיש באיזשהו מקום הרגשת מבוכה, על הצורך למצוא הסברים שלא נוכחים בציור כי הפנים אילמות אבל המיגוון והנסיון ליצג סבל ופנים מיוסרות מכיל איזשהי התיחסות הנוגעת במחיר העצום שהחברה הסינית משלמת על הנסיון לההפך לחברה מתקדמת,  הזהות הסינית האותנטית ואיך ניתן להסביר את המהפכות דרך מבט קפוא של דמות מהחברה הסינית, פנים פרטיות מתוך ההמון כמיצגים של אותו המון. הוא נחשב לגדול צייריה הריאליסטים של סין  העכשווית.

Tibet Woman

Read Full Post »

ידוע כבר שנים שהשמאל הציוני הסוציאל דמוקרטי הוא מזמן קאפטלסטי חזירי, הבעיה הזו מוכרת, הגדרה של שמאל מאז 67 היא רק לפי הכיבוש שגם הוא בוצע ע"י השמאל הציוני, כולל גם התחלת ההתנחלויות , כולל קיבוצי השומר הצעיר ברמה הסורית, רק ב77 כאשר הימין הפורמאלי עלה לשלטון הפסיק השמאל הבורגני לתפקד כימין לפחות ברמה המילולית.

השמאל הציוני שבמהותו הוא הימין המובהק מתחפש ובונה לו זהויות , כאשר הוא מתעקש לדבוק בדרכו הנלוזה של האב הרוחני המנהיג של מפא"י בן גוריון שהיה המנהיג הימני ביותר שהעמידה הציונות בראשה.

אבל החברה נזנחה ע"י השמאל זו האמת המרה , אפילו עמיר פרץ העדיף להיות אדמירל ולא לעשות למען העניים , הגיע הזמן שכולנו נבין שבמילים אפשר אולי לנצח את הזולת, באפולוגטיקה יש לחלק מאיתנו יתרונות מובהקים , אבל הבעיה אינה מילים ואינה יכולת רטורית אלא התמודדות עם עוני .

שלי יחימוביץ עם כל הביקורת שלי נגדה החלה בכיוון נכון , היא משתפת פעולה עם הימין עם חברי כנסת מהימין להדברת עוני ולהעברת חוקים למען החברה, היא עושה , בדיבורים כולנו יודעים שהיא מצוינת, אבל להבדיל מחבריה בשמאל הציוני, היא גם עושה.

המודל של דב חנין גם נכון , היינו שיתוף פעולה עם העניים אפילו רחמנא ליצלן אם הם מהליכוד.

זה המודל הנכון, להפסיק לדבר ולהתחיל לבצע מדיניות הפוכה , אבל כאשר דרישת הסף של השמאל היא הצהרה על התנגדות לכיבוש, שהיא חשובה כשלעצמה , אין לשמאל החברתי המהותי והחשוב יותר כל סיכוי להצליח, זה לא אומר שצריך לנטוש את כוונות השלום , אבל אם לא יתחילו להתייחס לעוני באשר הוא כתופעה שמאיימת על כולנו, על החברה, החברה כולה, ימין שמאל והשמאל הרדקלי יתייתר, פשוט הכול יקרוס .

האפולוגטיקה של מחנה השמאל הציוני היא האחראית במידה רבה לחלק מהבעיה, כאשר בורגנות ימנית במהותה היא השמאל העוני ימשיך לשגשג.

הבעיה לא ביבי צריך פעם אחת לומר את זה ושזה יחלחל , הבעיה שמול ביבי מתייצב אדם שהוא גרוע ממנו מבחינה חברתית וטוען שהוא שמאל , זו הבעיה . כי אין אלטרנטיבה אין ממש מישהו בעל יכולת לומר אמת למחנה השמאל ששנים, רימה עצמו, כולל רבין שהיה מנהיג שהרס את העבודה ע"י הבאת אלפי עובדים זרים והפיכת העם פה לסרסורים , סוחרי נשים ובטלנים , ערך העבודה נשחק כמעט לגמריי ודווקא אורה נמיר הסוציאליסטית שעמדה בראש משרד העבודה בממשלת רבין היא זו שיזמה הבאת אלפי עובדים זרים לישראל, זו התנהלות שמתעלמים ממנה, הראה לי ולו שמאל ציוני אחד שמוכן להודות בכשל הזה כמו כשלים נוספים של ממשלת רבין , זה לא יקרה, כאילו אם ימשיכו לשקר משהו יתרחש והמציאות תענה להם, עובדה המציאות טופחת על פניהם, השמאל הפך ללא רלבנטי, בגלל חוסר במנהיגות שמסוגלת לומר אמת.

צריך לראות במשבר הנוכחי הזדמנות לבניית קואלציות שתהיינה הבסיס לחברה עם סולדריות.

שהשמאל יפסיק לרמות עצמו ולרקוד על כל החתונות והחיים הטובים  כל הזמן, ולדהור בג'יפים ארבע על ארבע, ולהאמין שהצדק נמצא בשבילים שנהרסו ע"י דהירת הבורגנות והריסת רקמות החברה בלי אבחנה בציניות בנהנתנות שמעורבבת בתמהיל של גזענות עליונות ומחשבה על הגמוניה וחוסר סבלנות וחוסר בדמוקרטיה כפתרון מושלם .

 שימו לב כמה מסעדות גורמה נסגרות כעת, שימו לב מי הקליינטים שלהם, מה שאין לשמאל הבורגני זו יכולת להפסיק להתחזות, אבל המשבר יעשה את שלו ההתחזות תהיה קשה יותר.

Read Full Post »