מימי הראשית של הפרפורמנס הגוף האנושי הוא הציר עליו מתרחשת העלילה , בזמן האחרון נמצא ציר נוסף האמנות של הרפואה הפלסטית החיבוטים האסתטיים שהם ביסודם מהסוג שדורש לפחות ידע לא רק בטכניקה אלא מהותית בשאלה, מהו יופי?
ומה ההיבט ה"אמיתי" שלנו מהי זהותנו אחרי שעברנו טיפול כזה שנשען על ערכי המבצע, האם היה דיון בין המבצע לאובייקט שהוא דיון אסתטי או דיון אחר עם היבטים מוסריים ואו פסיכולוגים שהם סיוט אחד גדול שלעולם לא נמצא לו סוף.
את הסכין הזו הניפה כבר בעבר אורלן האמנית הצרפתית עליה נכתב לא מעט גם בגלל שהיא הפכה לחויה אסתטית מהלכת- או שמא היא מבשרת על תקופה, ולו גם בגלל כל השאלות שעולות מעצם הנסיון הזה להיות מעבדת ניסוי כל כך אקטיבית אולי בזמנו כלפי אורלן הורמו גבות, אף שכידוע באמנות אין דבר כזה שאין אבל אמנות על הסכין כל עוד היא ביד אמנית אקצנטרית ותמהונית זה נתפס כדבר שנמצא במילא בשולי החברה, כן האמנות היא בשוליים למרות ההרגשה שלפעמים מדובר בדבר העיקרי, אבל כאשר הרופא שניגש לפציינטית או לפציינט ומנסה להרים ולרומם אותו מהמקום בו היא או הוא נמצאים למדרגה אסתטית שונה מדובר בתעשיה אסתטית ולא רק בחויה אמנותית הדרך לשם מצמררת לא יכולתי שלא להיזכר באורלן.
אני פחדן פיזי , פוחד מדם, נזהר מסכין מנתחים ועברתי ניתוח והחויה היתה מצמררת עד היום אני נבעת לי מכמה זכרונות הצלקת על גופי היא מינורית ובכף הרגל, ובכל זאת כאשר הייתי נער והפצע לא הגליד , הלכתי לביקור לרופא שניתח אותי , אימי והוא היו מאותו כפר בצ'כיה לכן היה עלי לקבלו באופן מיוחדהוא היה איש אירופאי הדור ומכובד, איש גבוה עם הדרת פנים, מוצץ מקטרת ותמיד עונה בכבוד לכל שאלה.
הוא ביצע בי ניתוח שהיה פוסט ניתוח על התוצאה המכוערת של הניתוח המקורי ולצורך הניתוח המישני הורדמתי מקומית בזריקה לתוך הפצע הפעור חויה מאד מצמררת אבל כאשר אפקט ההרדמה הושג יכולתי לראות איך הוא חותך אותי בסכין וחופר ברגלי עד שהגיע לפיסת הבד ושארית החוט של התפירה הגסה שבוצעה בי ואשר נשארה ברגלי ומיענה להגליד החויה היתה מסחררת מבחינתי כי הייתי עד אמנם ללא כאב חוץ מכאב הזריקה עצמה לניתוח שנעשה ביד בטוחה עלי לומר, בעקבות הניתוח נותרה לי צלקת וחור קטן בקרסול .
חוית הניתוח כללה גם חפץ מתכתי שהוחדר לי לרגל, בקשתי אני זוכר שלא יחדירו לי חפצים לגוף היום אני מתפלא על הידיעה שלי אז שזה יקרה מה שקרה באמת בסוף, הרופא כינה את פיסת המתכת הבולטת מכף רגלי "אנטנה", כמה חביב מצידו, זה בטח היה מאד חינני בעיניו אף שלי זה צרב והיה סיוט , לא פחות מכך השליפה של המתכת היתה חויה כואבת הכל לווה בעצם בהשפלה שהיא במידה רבה בלתי נמנעת כי הבגידה הגדולה היא בהפיכתי למשהו שאינו בשליטה, חוסר השליטה בגורלי אף שהוא מינורי ומאד לא דרמטי היה לי כנער חויה מאד חזקה .
שנים אחרי אותו ניתוח פגשתי באשתו של המנתח, זה היה כבר אחרי מותו באיזשהו אירוע, ספרתי לה מה קרה איתי מאז הניתוח וכמה אני אסיר תודה לבעלה, היא התרגשה מאד בשיחה הזו.
כעבור כמה זמן הכרתי את הבן של אותו רופא בערך בן גילי ושמו כשמי, אביו שאגב גם טיפל בחינם בחולים נזקקים היה איש מקסים.
כל הסיפור האישי הזה נועד בעצם לפתוח את המרחב הזה של חויה פרטית של מנותח, אשר גופו הופך לכלי בידי רופא או גורם חיצוני כאשר על הגוף בעצם נעשים מעשים שחלקם הם בעלי מהות אסתטית ולא פחות מכך אתיים, אין ספק שלחלק מהעוברים חויה כזו יש הרבה הרהורים שלא נגמרים רק כאשר הפצע מתאחה, לעיתים התוצאה עגומה, או שאין ברירה וכתוצאה מפציעה או מאי-סלחנותו של הטבע צריך לשנות את המצב.
בעצם התחלתי להרהר בכך כאשר קראתי את המאמר הזה I AM ART שכתב איש שבדרך כלל לא ממש באופן קבוע עוסק באמנות פרופר, הוא מנסה להביט על המצב הרפואי שיש בתוכו גם אספקטים אסתטיים לא רק כאן נעצרת הקירבה הרי לאונרדו היה לא רק צייר ואמן מחונן, רישומיו האנטומים הם שיא מדעי ואמנותי מוכר הוא עסק בטכנולוגיה והיה ממציא טכנולוגי גאוני, אבל אמנות היא לא רק בתחומים מוגדרים והטכנולוגיה הרי מעצבת ומשפיעה על הכל והגבולות נפרצים לא רק בגלל שמדובר באנשים אלא בגלל שיש למעשים שנעשים הרבה משמעויות שמעבר לאקט עצמו ולשאלות שמערבות הרבה תחומים במיוחד כאשר מדובר לא רק באיברים כמו רגל או איבר אינטימי אלא גם בפנים שהם במידה רבה תעודת הזיהוי שלנו כבני אדם , המראה שנשקף מהמראה יום אחד משתנה לגמריי, מה זה עושה לנו ולמי שעבר חויה כזו?
האתיקה שצריכה למצוא גבולות לדעתי עדיין לא קיימת ועם הזמן תצטרך להיות תשובה או צרור תשובות לגבי היכולת של האדם לשמור על כבודו או שעצם המילה הזו איבדה את משמעותה והיא מתחסדת.
גם תערוכת הגופות שכביכול מביאה את בשורת הגוף כמכונה מופלאה, היא תערוכה שנעשתה על גבי גופות ממש, זה אולי יעיל יותר אבל יש היבט של אקסביציוניזם (פוסט מורטום) של לא רק אדם חי אלא של מותו הנהפך לאירוע אסתטי ומעט מאד אפשר לדעת מעבר לזה, איך זה מתבצע איפה נבחר האיש הראוי לבצע הדגמה של תנוחה שמדגימה את ההיבט הדרמטי הספציפי.
גם בעבודה של מתיו בראני הקרימאסטר יש היבט פיזי מובהק של הפיכת הגוף לאבייקט, לקנבס, שמביא לעוד שיאי התעלות שלא מתוך המימד הצנוע יחסי של אמנות צנועה כפי שהכרנו עד כאן, כל זה אולי נשגב ובעל אפקטים מאד מרשימים וקאפטליסטים, כי מי כבר יכול להרים פרויקטים כאלו אנחנו בני האדם הקטנים מוגבלים לקנבס פרופר או לנייר הלבן או למצלמה דיגיטלית יחסית צנועה, אין לנו אמצעים ואולי דימיון מספיק והמוסר הבורגני שלנו עוצר אותנו מלבצע אקט פיסי מעמיק שירשם לאות על גופנו.
גם בסין אמן סיני שכתבתי עליו בעבר, חתך את אצבע ידו כאקט מתוכנן של מחאה ( נגד השלטון הסיני המדכא) ומאז ידו ללא האצבע היא סימבול וסימן היכר שמו Sheng QI וידו נטולת האצבע היא כלי אסתטי המעמיד את היד כג'סטה חיה לואן גוך.. i
הקנבס הוא זה מכבר מרחב אחר, הגוף האנושי בכל מצב כחי או כמת כבר לא נשאר רק במצבו הטיבעי אלא הוא כלי להמחשה ולא פעם הופך לכלי גמיש, אנו נמצאים לא רק בפתחו של עידן חדש אנו בעצם נושאים על גופנו עדות ליד אמן, או סיוט שהיה יכול להראות כמו חפץ מעוצב יותר בידי אמן מסוג אחר מג'נר פחות יומרני. בעתיד אולי ישתילו לנו במוח כל מיני אביזרי עזר שיהפכו אותנו לפחות חלשים וליותר יעילים לחברה האנושית (אולי המילה אנושית מתייתרת קצת)
בעצם הבעיות האתיות לא נגמרות רק במושגי היופי והאסתטיקה אלא הרבה מעבר, כאשר האדם הוא בעצם מושג שנלקח מעצמו, מעצם היותו ולו כאשליה רומנטית "ריבוני ובן חורין" אנחנו פה כדי להשתנות וללא מעט מאיתנו לא תהיה ברירה אלא לקבל את השינוי כדבר כפוי אשר הוא חלק מהשיעבוד שלנו לטכנולוגיה.
H-CR-001 2004
Studies of the Arm showing the Movements made by the Biceps.jpg
מקורות ולינקים :
1.I am Art – An Expression of the Visual & Artistic Process of Plastic Surgery
Curated by Dr. Anthony Berlet
March 28 – May 9, 2009
http://www.apexart.org/exhibitions/berlet.htm
2.תער-וכה ת-ארוכה חמוטל גרייף-ירון http://kulmosnet.co.il/stories/shonot/hamutal/taaruha/taaruha.htm
3. האמן הסיני Sheng Qi http://www.andrewjamesart.com/chinesecontemporary/sheng_qi.htm
4. לאונרדו די סר פיירו דה וינצ'י http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%93%D7%95_%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A6'%D7%99
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
