Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for 29th ב-אפריל, 2009

Wu Junyong-FLAG

Read Full Post »

זן טויטר

הגרפיטי מזה זמן מתפקד כמו הטויטר של האמנות, קצר לא יותר מכמה דימויים ופועל על טאטולוגיה שהיא כנראה הדבר שהכי קל לעין לקבל בברכה.

איני בטוח מה הסיבה אבל החזרתיות היא סוג שפירסומאים היו מפלחים כמיתוג, השם או האות או הסמל הויזואלי הופך למותג, זה כוח דומיננטי עכשווי לא יותר מהייקו ויזואלי, הנה המזרח בכל זאת מתמקם במרכז האורבניזם.

ציור מסובך מורכב ומסורתי( מערבי רנסנסי או אפילו ברוקי) נראה לעין עכשווית כאנכורניסטי, כן זה נכון שתמיד יש מי שרואים בציור "איכותי" הכוונה מיומן משהו איכותי הכוונה שניתן לתלות אותו במקומות מכובדים ויש לו ערך רב כספי או בורגני, אבל הריח הוא ריח של מוות אפילו אם הוא איכותי.

הדבר המתוק היחידי שאני יכול לקלוט בחושי המתעממים הוא שראשית הציור לא מת, הוא טויטר כזה, הייקו, בלי הרבה תוספים ככול שרזונו מוכר וברי לכל עין אורבנית זריזה , מה טוב. תימצות המסר הכרחי כי בלעדיו זה נשמע אולדי מידי לתזזיתיות המאד מגבילה, אך הנוכחת עכשווית.

נכון הוא שיש למזרח גם תשובה לתזזותיות והיא המדיטציה שמקומה הוא בניקוי הרעשים, ויש כנראה רעשים שהם חלק מזרם גדול שהולך לאיבוד.

הציירים הסינים המאד חמים עד לא מזמן הצליחו בעיקר בגלל שהציור שלהם למרות שהוא מיומן לרוב בהחלט מתפקד כסוג של הייקו אורבני, הם לא מציירים סצינות סבוכות למעט הצלמים להם מותר לביים לעיתים סצנות סימנסוקפיות .

אולי שיעור טוב בכיתת לימוד לאמנות עכשווית, הוא שיעור בהייקו.

הנה מויקי פדיה האיקו שם כותבים את זה האיקו אני כתבתי הייקו, שזה שיבוש שבעיני יש לו משמעות לוקלית .

מאת באשו

Read Full Post »