הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

יש שני עולמות שאינם נפגשים, יש את עולמו של הנוסע במכונית פרטית, עולם חפוז של נסיעה או נסיעות חטופות בלי לעצור בלי כל קשר לסביבה קשה להשתלב בתנועה וגם להיות זהיר בהתחשב בג'ונגל הישראלי שעל הכביש, וגם להביט בנוף.

זו תהיה משימה בלתי-אפשרית לחוות את הנוף לא משנה היכן, אם-כי גם נסיעה פרטית ממושב הנהג במכונית יכולה להפיק הרגשה או חויה מקומית במידה למשל והכביש המקומי משתנה, ובהשפעת הנוף והגיאורפיה על הכביש ותנאי הנהיגה, אולם זו חויה שונה היא לא מאפשרת ניתוק והתבוננות במרחב.

לעומת זאת חויה של נוסע אם באוטו פרטי ובעיקר בתחבורה ציבורית מאפשרת מבט מגובה אחר על הסביבה, אפשר להתנתק מהחויה של הנסיעה ולהביט על המקום ולספוג את המראות בלי שתהיה חובה להתחשב בנהג שלפנים ואו מאחור.

בירושלים ליד גשר המיתרים הפולחצי שנשתל ע"י אולמרט כמין אנדרטה חסרת מובן ובעלת קשר מפוקפק למקום הספציפי, נשתל גם שלט בבית ממול השלט לא תמים הוא מאין תמרור אזהרה פוליטי ימני, שמנסה להעביר ולדעתי מצליח את חויית העקירה, הוא גם אפקטיבי במובן שהוא בצורה מינמליסטית מעביר את המצב והנרטיב בלי הרבה קישוטים.

כל ישראלי שהיה פה בשעת ההתנתקות יודע למה הכוונה, הגם שאיני תומך במתנחלים שנעקרו מגוש קטיף, אני חושב שה"הפגנה" הזו והמוצג מאד אפקטיביים ואינטלגנטים.

ללא מילים