פס הקול הוא של השיר "הבה נגילה" שהשתרש גם בתרבות האמריקאית-על פי המסופר מקור הפזמון הוא כדלקמן: כאשר נכנסו צבאות הגנרל הבריטי אדמונד אלנבי לירושלים ביום ראשון של חנוכה בשנת תרע"ח (1917), התעוררה שמחה רבה ביישוב היהודי, ורבים אף ראו במאורע סימן לביאת המשיח. אידלסון החליט לחבר פזמון לציון המאורע הגדול. הוא בחר מנגינה שהייתה מושרת בחצר חסידי סדיגורא, שינה אותה במקצת, הוסיף מילים וכך נוצר הפזמון. הפזמון הושמע לראשונה בנשף שהתקיים בירושלים באותה שנה וזכה להצלחה רבה. שנה לאחר מכן, בשנת 1918, הוקלט הפזמון לראשונה בביצוע שלושה חזנים, במכשיר הקלטה על גלילים, כאשר הפעלת ההקלטה וההשמעה נעשות ביד. ייתכן שזו ההקלטה הראשונה של פזמון עברי בארץ ישראל.
מילות הפזמון הן: "הבה נגילה ונשמחה, הבה נרננה ונשמחה, עורו אחים בלב שמח". עם זאת בנוסח המקורי של אידלסון נכתב "עורו נא אחים בלב שמח". מתוך ויקי פדיה
כתיבת תגובה