Archive for דצמבר, 2009
Body and Soul – Bunky Green
Posted in MUSIC, video art, ויזואל on דצמבר 16, 2009| Leave a Comment »
השחפים על המזח
Posted in ויזואל, ספורים קצרים וכל מיני on דצמבר 16, 2009| Leave a Comment »
שם המים עכורים, כבדים, כשהספינה זזה היא גוררת אחריה שובל כמעט ג'לי, האדמה כואבת אבל מצמיחה, אולי אפילו התחיל שינוי, אבל אסור לסמוך על המקום הזה.
הסירה קטנה מאד, כמעט חצויה, ממרחק של כמה עשרות מטרים היא נראית מסוכנת, השיוט עם סירה כזו כנראה הימור, הימור כאשר סיבוב פתאומי שעלול להוריד למי הים העכורים מנחה בלתי-צפויה.
המקום נראה כמו אותם מקומות שרחוקים מאנושיות, אין אוירה טובה שיש סביבה של מים בדרך כלל, המים תמיד נושאים את המחשבות הרחק, אבל ממול מנוף מניף פיסות מתכת, למטה איש רוכן מעל מה שנראה כמו רתכת, הוא מדליק את האש, ועשן שומני נישא למעלה בסילסול גם הוא דכאוני למדי ואיטי.
אין פה הרבה כסף ואו פרנסה ולמרות הכל מתעקשים לנבור בין פגרי המתכת, מישהו כנראה חי מהדברים האלה.
למזלי האיש שפוגש אותי חייכן, הוא שמן, ומזכיר לי בדואי שהכרתי בסיני, מוחסיין אבו-רביע מועמר, איך אפשר לשכוח שם כזה, האיש הזה שהיה כה חביב אלי, עשה דברים שביישו את משפחתו, ואפילו הטילו צל כבד על התמימות בה ראיתי אז את היחסים.
אחרי כמה משפטים הוא מחייך ומצביע על הקפה, אנחנו יושבים, והוא מסביר לי על קו המים הקרוב, אני מקווה שהבנתי, ואז אנחנו שותים.
הסירה הקטנה יוצאת, עליה שלושה מלחים, הם נראים אט אט כמו נקודות, המים מעלים ערפל, עד שהדמויות נבלעות והופכות לכתמים דהויים.
Joshua Redman Quartet – Straight Ahead
Posted in MUSIC, video art on דצמבר 16, 2009| Leave a Comment »
Joshua Redman – Jazz Crimes (Live)
Latifa Echakhch
Posted in ויזואל on דצמבר 16, 2009| Leave a Comment »
Latifa Echakhch, Frames, 2000-2008. Courtesy of the artist and Galleria Francesca Kaufmann, Milan.
זמן אינטרנט
Posted in Uncategorized, ויזואל on דצמבר 14, 2009| Leave a Comment »
אני מנסה לסמן בזמן את הנקודה, בה בראשית ברא לי אלוהים מקלדת ואליה הצטרפו יצורים הזויים שאז לראשונה שמעתי אותם במו אוזני מפרכסים מתוך העלטה הוירטואלית.
ו.. כאילו מחלת נפש בלתי נודעת מונעת מהם לעשות מעשים שראוי לאנשים בני גילם לעשות.
במשך הזמן ברציפות למען האמת לא ידעתי מנוחה, החיים היו רקע לעיתים בלתי-ראוי למה שהפך לעיסוק המרכזי, העיסוק כולו היה מראה עקומה של יצורים שראו לנכון להגיב לגחמותיי, ואני התרכזתי כמובן בלי יכולת התמתנות, בהם, באותם זרים מוחלטים, שלא תרמו לי אלא מענים ודיאלוגים לרוב נטולי חן, לפעמים היה ברק, לפעמים זה התעלה למשהו, מה בדיוק, לא אדע.
כמו כן, הבנתי אז שנוצר מהלך כזה כאילו מקטע או סביבון מרושת אשר פועל כעץ שעליו נושרים אבל בטרם יגיעו לקרקע יצמחו עלים חדשים, משל כאילו העולם לא מסוגל לעצור, העיסוק הזה ביצורים וירטואליים גזל יותר ויותר זמן, הכרתי אנשים מכל העולם, אפילו מאירן, מסין, מאיפה לא, כולם התחברו אלי, זמרת מטקסס הציעה לי נישואין ואת גופה המחוטב, רק שאבוא, רק כי אני פנטזיה או הקליינט הבא שלה.
בכל זמן שהוא אמרתי לעצמי שאני יכול להפסיק, זה כמו סיגריות בהתחלה זה נראה עיסוק חביב, ואז אתה אומר לעצמך נו טוב אני אפסיק, אני שולט בסיגריה, ואז אתה כבר באיזשהו שלב מבין שהסיגריה יכולה לקחת אותך בלילה קר, גשום, מקפיא ולגרום לך לצאת לפיצוציה מרחק קילומטר פלוס, בהליכה מקרטעת להשיג את הרעל הזה כי הריאות מתחננות כמעט בשריקה פואטית, לסיגריה.
כמו ריח רע אבל כזה שמתרגלים אליו, כמו בחדר לא מאוורר, האינטרנט סגר עלי, הרגשתי מחנק, רצון לברוח, אבל לאיפה, אפילו בג'ונגלים אומרים יש אינטרנט קפה, במקומות הכי נידחים המחשב כאילו מלווה אותך או מכניס אותך לאווירה שיכולה לחבר אותך למישהי מיפן, היו כאלה שמתו באינטרנט, ונולדו מחדש ביבשות שנוצרו רק באינטרנט למענם, מעט שמעו עליהם, הוירטואליה הייתה כל כך חזקה, עד שהקימו רשתות מהריל לייף בתוך הקהילות הוירטואליות, חנויות- כן רשתות אופנה התחילו למכור את בגדי המלך החדשים, עיצבו בגדים ברשת כדי שיהיה בגד מדליק ללכת למסיבה הוירטואלית כמובן, הכול היה זמין, גם אם חשבת שאתה בישימון הלא ממשי, והרי הכול ממשי בעצם, הגיע איזה חלאה ונעץ בך את המקלדת שלו, רוטן עליך בסלנג כזה שכבר אימצת אפילו בגילך הלא מעודכן, אם אתה נשוי האישה למדה לבקש ממך פעם בכמה שעות תשומת לב, אבל הבינה שזה כמעט בלתי אפשרי, עם הילדים ניהלת שיחות דרך המסנג'ר, ראו אותך מהנהן דרך המרקע המרצרד, הרגשת מוטרד כשמישהו מת, כי תצטרך לשאת את עצמך להלוויה, בנסיעה לחו"ל המתנת לשעת המחשב שכבר יניחו לך לשבת על המחשב, בכל מקום אליו הגעת, הרגשת שאתה מתפקד כאילו ברקע, גם במיטה כשמעליך מישהי שאוהבת אותך בשיגעון, שיגעון שלה לאהבה מגושמת, שבהתחלה עושה רושם של רומן שלא מהחיים, ואז כשאתה מבין שהכול הזיה מטורפת היא מתוודה שהיא ספרה בבלוג שלה שהיא הולכת לעשות את זה עם הטיפוס ה"זה", ואתה בדיוק הצטלבת לה באזור, וככה נפגשת עם מי שחטפה ממך רגעים יקרים שהיית יכול לשבת על המחשב.
ברגע מסוים אתה מבין שהשינה גם היא מיותרת, בשביל מה לבזבז זמן יקר, הכול קורה ברשת, גם כשלא קורה שום דבר ברשת הבנת שזה רק למראית עין, הספרות הרומנים הגדולים האמנות, אפילו המדע, ניתוחים, מערכות מידע, מי שלא מחובר, לא חי, מי שלא גולש, מת.
המטריקס הוא חוויה זמנית כל הזמן שקרת את עצמך, הכול זמני אני שולט בגורלי, אם לא יצליחו להרוג אותך, אתה יכול להמשיך ככה עד שהנכדים שלך ילכו לעולמם, גם הם ניסו לשכנע אותך שתפסיק, תראה איזה יום יפה אמר לך המותק הזה, מה שמו? ואז הלך מעימך, מבין שאתה מקרה אבוד.
האינטרנט מסית אותך להאמין שהזמן יישאר לך ולא יאזל, הכול יישאר אותו הדבר, אם רק תשמור על עצמך מעודכן.
Nathan Coley
Posted in ויזואל on דצמבר 14, 2009| 2 Comments »
זוכה פרס טרנר.
"תשוקה למשהו מעבר לטוב או לרע"
Jerusalem Syndrome - 2005
The Lamp of Sacrifice - 286 Places of Worship, Edinburgh - 2004
Antonio Riello
Posted in ויזואל on דצמבר 12, 2009| Leave a Comment »
High and Low (by Akira Kurosawa) american trailer
Posted in video art, ויזואל, קולנוע on דצמבר 11, 2009| Leave a Comment »
מה המצב
Posted in ספורים קצרים וכל מיני on דצמבר 9, 2009| Leave a Comment »
הלכתי לתומי ככה בשדרות הרחבות אחר הצהריים, ליד בית קפה שמעתי מישהו קורא בשמי, הסתובבתי היה זה ש, ידיד ילדות, היה שחקן כדורגל, היינו חברים מאד טובים.
תמיד כשאנו נפגשים הוא מספר לי בכמה דקות את המקסימום האפשרי, מה המצב שלו, של בנו החדש, של החברים והחברות, שואל אותי, על הכל, על המצב, מצב הביש שלי, ואני מתחמק כרגיל.
היינו חברים הרבה שנים לא נפגשנו, אפשר לומר שמלבד כמה שנים כשהיינו ממש קטנים, לא היה לנו משהו משותף, ולמרות כל ההבדל והשוני והפערים הוא תמיד מספר לי הכל.
גם הפעם, הוא שאל אותי על הכל אז אמרתי לו שאני מצונן וממהר, הוא הוציא ממחטה לחה והגיש לי אותה, הבן שלי הוא אמר…
בבית כשחזרתי הסתכלתי על החלון, בעציץ ה"מת" עלו עלים ירוקים רעננים, הרקפות שנמו כל השנה מתעוררות, גם בעציץ השני הנרקיסים מתעוררים.
Sigur Ros – Njosnavelin (acoustic live in Paris)
Posted in MUSIC, video art, ויזואל on דצמבר 9, 2009| Leave a Comment »
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
