הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

אני רואה שלוליות ומבין שצר עולמי, אבל זה לא חדש.

אחרי ההליכה מסביב, הגוף פחות נוקשה, הדם מתחמם, ואז אפשר להביט לשלולית מתוכה עולה בית גדול, זה מקום מוזר, מקום מפגש של אנשים אבל בלי מחסה, כאילו בהזמנת בעלי בתי הקפה, כדי שמי שיצטרך מחסה מהגשם יאולץ להיכנס וללגום בתוך בתי הקפה המוזנחים, כמעט בלי אמונה, אולי בגלל ההזנחה הזו שאין לה מילים, התמונות יכולות רק לשקר.

מיכאל ק צילום ממכשיר פ נייד