בסרט איש בריון ואלים מכה במשיח נמרצות, אלא שרבים לא איש אחד נגשים ומנסים להפריד חלקם גערים ואחת באנגלית מנסים ללא הצלחה להפסיק את המכות, חלקם בלי מורא ופחד, והכותרת נשארת בשלה, כאילו לעצם הרעיון של אדישות כלפי אלימות יש כוח מעמיק יותר, אולי האדישות אכן פושה בנו, אבל בסרטון הזו אין אדישות יש חוסר אונים מול בריון.
לשון הכותרת היא "כולם ראו ולא התערבו" היינו כל מי שברגע זה היה ברחוב אלנבי, או שהכוונה לכל מדינת ישראל ?
אולי הכוונה לכל העולם?
או לכל העולם היהודי, הכוונה יותר מגלויה היא כל כך ברורה שזה מפיק הרגשת או תחושת דה ז'ה וו מוכרת של אנטישמיות או הטענה של הנוצרים על הסגרת ישוע בידי הרומאים ע"י היהודים, מוצר לעוס ובלוי שזקנו לבקני עד לזרא. עוד יתברר שהסצנה הזו מבויימת, עוד תעלול מבאיש, בניו יורק או בלונדון איש לא היה טורח להביט, במקרה הטוב.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3926692,00.html
ככלל עולה השאלה "מה הייתי אני עושה בסיטואציה כזו", הרבה יותר ריאליסטי לביים סיטואציה בה ערבי מוכה ע"י המון יהודי אבל זה לא יעורר את הסנטימנט הנוצרי ה"רחום" המוכר, זכורה לטוב אותה יהודיה חרדית שהגנה בגופה על מי שנדמה היה להיות מחבל בירושלים, היא מיצגת גם היא משהו די נדיר ובלתי שכיח, ספק אם רבים מסוגלים לעמוד מול בריון כזה.
והמשטרה, כמובן איפה היא?
he could have run away…..
he liked the noise around it…
אולי….