Archive for אוקטובר, 2010
CSNY – Crosby, Stills, Nash & Young – Down By The River (Big Sur, CA 1969
Posted in MUSIC on אוקטובר 13, 2010| Leave a Comment »
הליצן לא מלך
Posted in ספורים קצרים וכל מיני on אוקטובר 13, 2010| Leave a Comment »
היא מקרטעת בקושי, רגליה כבדות, היא פונה אלי מנסה לצחקק, אני לא צוחק, היא שמה על אפה את הכדור האדום, הוא חלול, כמו רגליה הכבדות, היא נשרכת, כמעט לא יודעת ללכת, רגל אחר רגל נגררת, ליצן, היא ליצן, היא בקושי מצליחה להרים את משקלה הכבד, לא משחק כזה פשוט ללכת בקושי ולהצחיק ולחייך.
פירמדות לא נראות במסדרון הארוך, הרבה קיטש מפוזר, הרבה מגיני דויד, כאילו המדינה היא מוסד מתוק, שאפשר ללקק, את הגבורה להלל ולעטוף בצלופן מתקתק, אלוהים כמה שזה אובדני, אין מנוס מהרגש הכבד המתנכל, והיא מחייכת ומודה לזקנה על שהיא מתגמלת אותה בכמה שקלים, ומושכת הלאה.
חוק הנאמנות הוא חוק מתועב
Posted in אקטואליה on אוקטובר 11, 2010| Leave a Comment »
אין בכלל ספק שמבחן הנאמנות הוא יותר נסיון לסמן את האוכלוסיה הערבית, ולהוציא אותה החוצה מנורמה הציונית.
אבל, והאבל פה אינו בא להצדיק, ההפך, מה התעוררו פה אנשים?
שנים למעשה מאז קום המדינה יש מקומות שהם מחוץ לכלל, או נישות אקס טריטוראליות, למשל הקיבוץ, לא רק שהקיבוץ שולל קיום של נכים, אפילו בני קיבוץ, הקיבוץ שולל אזרחות שווה (היינו להיות חבר קיבוץ) מנכים כאמור, ערבים, מיזרחים בעבר, אם חד הורית, הומואים ולסביות.
השלילה אינה על בסיס אידיאולוגי מוצהר; יש פה משחק, אם כי האידאולוגיה (אאוגניקה) היא היא שהביאה לניסוח חוקי הגזע האלה בדומים לחוקים הנאציים הידועים לשימצה.
אם-כך, בבואנו לדון על כף השלילה, וכך אנו חייבים לפחות למי מאיתנו שהוא-היא הומניסטים ודמוקרטים, לדחות בשאט נפש את חוק הנאמנות של הפאשיסט ליברמן, אל נא נשכח כי קיימים חוקים כמו הסלקציה הגזענית הנפשעת בקיבוצים מאז קום המדינה ולפני, אל נהיה קלי דעת וחכמים על ליברמן, הוא מן הסתם רוצה להוכיח שהוא ציוני טוב, ולמד את השיטה, כאיש וולגרי, אין הוא מסוגל להפנים את כל מרכיבי השיטה הציונית לכל מרכיביה, אינו יכול להיות כמו הקיבוצים המדברים על אחוות עמים, ודוחים את בקשת הנכים (אפילו בני קיבוץ שנולדו לחברי קיבוץ) לקבל (אזרחות) או להיות חבר מן המניין בקיבוץ- וכמובן דוחים ערבים ועוד קבוצות אזרחים אפילו להיות מעומדים לקבלה מלכתחילה.
בנוסף לחוקי הגזע של הקיבוץ, ישנם עוד מקומות כמו ישובים קהילתים שמונעים כניסת תושבים "לא-רצויים" אין ספק שליברמן למעשה "מרחיב" את הפרקטיקה הציונית שנקוטה כאן מאז ומעולם. הפרקטיקה כנראה חייבת משהו לאיש שצווח את המישפט האומלל "בלי חירות ובלי מק"י" ככה לא מקימים דמוקרטיה שיויונית, אלא שעד ליברמן לשמאל ציונים השיטה הייתה די נוחה, ככה גידלו פה דורות על בסיס גזעני, עכשיו ליברמן שם ראי, למראה הראי – כמה צבועי שמאל ציונות, התחילו לפקפק בשיטה, אדרבה, ילכו אלה ויעשו בביתם, וישלימו המלאכה עד סופה. דמוקרטיה היא השויון בפני החוק, אז בבקשה, בכל מקום, בלי אפליה, בלי ציבורים מתחת לשטיח הפורמלי של הניראות הציונית כ"יוצאים מהכלל", לכולנו יש שיטה אחת לפיה נחיה, נו אדרבה.
איש קטן
Posted in Uncategorized on אוקטובר 11, 2010| Leave a Comment »
הוא לא קיבל הזדמנות של ממש, הוא חי רק שנה ועוד משהו, גוף קטן, סובל, מתפתל על כל נשימה, מנסה להאחז בדרך כלשהי בחיים, אתמול הוא נכנע.
Ninja Tune XX Takes Over Shoreditch
Posted in גרפיטי, ויזואל on אוקטובר 9, 2010| Leave a Comment »
Santiago Sierra – Los Penetrados
Posted in ויזואל on אוקטובר 9, 2010| Leave a Comment »
כיבוש אמריקה? סידרה של צילומי סטיל מוידאו בה נחזים גברים עם גברים, נשים לבנות עם גברים שחורים באקט אנאלי, ממנסה להנכיח כיבוש במצבי שליטה של כנועים למול "שליטים" הטרמינולוגיה הוולגרית לקוחה מהסצינה הפורנוגרפית אבל מרמזת על מצבה של אמריקה הלטינית. הקפטליזם הגלובלי "מופחש-מופרש" ומודגש בעזרת סצינות של שליטה מוכנע ושולט בכאילו משחק תפקידים רול פליי.
Diver & Aguilar
Posted in ויזואל on אוקטובר 8, 2010| Leave a Comment »
Dirty Doering
Posted in video art, ויזואל on אוקטובר 8, 2010| Leave a Comment »
Gottfried Helnwein
Posted in ויזואל on אוקטובר 7, 2010| Leave a Comment »
סגנון מלוטש וסכריני, במילים לא מסוגננות ניתן לומר כי ליקוקי המברשת הללו אינם מוצדקים, כי לחקות צילום בציור פיגורטיבי כל כך דקדנטי זה אנכרוניסטי, אבל עדיין יש אנשים שרואים ביכולת הזו לחקות את ה"מציאות" משהו מעל למציאות, הדרישה הזו מתחברת לרוח הזמן הזו בה הימין נותן את הטון, לחלק מהמגמות הפוליטיות הללו יש ביטוי באמנות בין היתר ע"י התנכרות לאוונגרד, או התמכרות לפיגורציה מיותרת ומופגנת בהגזמה, ואהבת הדימוי שנעשה "לא יאמן" ביד אדם, איזה כישרון (!).
כאוהב ציור בלי גבולות יש ציורים שגורמים להרגשת קבס, הנה הדוגמה; גם הטרזן והוירטואוז המצייר בלי שמץ של הנכחה של שאר רוח, בסגנון איור מגאזיני יכולים לגרום לבחילה קלה, אז מה החשיבות בהעלאת הציור הזה- סימון מגמות, כן, הרי זו רוח הזמן, נלעג ומזכיר את הציור שהיה רווח ברוסיה או ברייך, הריאליזם המוחלט הזה אטום כמו מסך הברזל עצמו.
בזמנו הצייר ביצע תפאורה בישראל להצגה, צייר אוסטרי, אינו חדש ממש אבל מזכיר במוחלטות שלו עוד ציירים כמו ניר הוד הבוחרים להבליט איזו נשגבות בדימוי, משהו שמרטיט ופוסח על האינטלקט.
הטכניקה היא היפר ריאלסטית או פוטו ריאלסטית, שוב השאלה היא בטיפול כזה מלוקק, למה בכלל לצייר?
בעיקר אוהב לצייר ילדים בסצינות "חזקות" רוויות דם ופאתוס, קיטש לא מילה זרה כאן, קיטש שלא מודע לעצמו.
אישה זקנה
Posted in Uncategorized on אוקטובר 6, 2010| Leave a Comment »
חשבתי עד כמה היא מרושעת, אתמול היה עובד ערבי שרצה לתרגם משהו באנגלית למתנדבים והיא סתמה את פיו, רוטנת שרק זה חסר לה שעובד ערבי יתרגם מאנגלית.
היא נראת בת שמונים, ויש לה הליכה של מי שעומדת ליפול כל רגע היא כמו ספינה רעועה, אין יום שהיא לא צועקת, בגסות רוח, אפילו הגיל לא יכול למנוע הרגשה קשה, אני פתאום נזכר שוב בספר על ג'יימס, הוא באמת הצליח להנכיח את המצב הלא- נורמלי של המציאות, שמתבונן מרגיש כשהוא לפעמים שואל מה כל זה- למה זה מתרחש, ולא יודע לענות, למה אשה זקנה צועקת על ערבי שרק רצה לעזור.
מסביב הכל רומז על הצד האפל של החיים, המילה נורמלי מקבלת משמעות אחרת, חלק מהילדים מתים בגיל צעיר, חלק לא מסוגלים לומר משהו, יש ילדה קטנה עם פנים שדומים לשד, אני מהרהר שזו כנראה הסיבה שפעם מפגרים או משוגעים נחשבו לשטניים או למשהו מעל למציאות, קשה לראות את זה ולהיות רגיל ולעסוק בדברים הפשוטים.
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
