הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

זו מחאה חברתית בסגנון כוכב נולד, הרבה ידוענים, הרבה הפנינג, הרבה המולה בורגנית תל אביבית ומעט מעט אפשרות ליצג עוני ישראלי באשר הוא.

הבעיה מתחילה בהרכב האנשים שיזמו את המחאה, למשל אתמול הוחלט להפגין מול בתי הטייקונים, רעיון מצויין באמת ובתמים, הרי מי הרויח מעושק עם ישראל?

אלא שהטייקונים הם שכנים של מי שיזמה את המאבק, הגברת דפני שמופיעה כעת כסלב ובתוכניות ריאלטי, כחלק מהפיכת המאבק למשהו מלוקק אבל זה פרט שולי אולי בלתי נמנע.
השכנים של הטייקונים הם הוריה של דפני, הם בחרו לגור בכפר שמריהו, מקום לא נאיבי, מקום שמסמל משהו, בדיוק כפי שמגדלי אקירוב הם סמל מעמדי, גם כפר שמריהו הוא סמל מעמדי, מי שגר שם ובוחר לרקוד בכמה חתונות כמובן צריך לותר על העניין המעמדי, כלומר מאבק בלי עניים ממש, זה לצערי עולה לרוחב ולאורך כל המאבק הזה כפי שהוא מנוהל עד עתה.

יש כאלה שלא רואים פגם בכך שבת של אנשים שגרים בכפר שמריהו יוזמת מאבק חברתי למען קורת גג, אני מניח שמדובר בדיוק באנשים שלא היו רואים ממטר מי שמפגין נגד עוני ממשי, או מי שלעג בזמנו לויקי כנפו ולישראל טאויטו מככר הלחם, הרי היו כבר מאהלי עוני בישראל, הם לא זכו מעולם לכזו תמיכה של המדיה שהיא מדיה תל אביבית שמנוכרת לעוני בדיוק כמו שרוב השמאל הציוני מנוכר לעוני בישראל ובלי שום קשר לנתניהו, זה לא רק נתניהו שיצר פה עוני, היו גם אבות נוספים שיצרו מדינה שמתנכרת לעוני ולחלשים וחלקם מקורבים למי שעומד כביכול כרגע בראש המאבק.

למה המדיה מתחברת לבת עשירים מפונקת יותר מאשר לויקי כנפו – זה יכול להיות דיון בנפרד( ניחוש שלי קשור להרכב האנשים שמנהלים את המדיה בהכללה גסה משהו), מי שבחר לגור בכפר שמריהו בחר בחירה ערכית בדיוק כמו מי שגר באקירוב, אין אפשרות לחמוק מזה. וכשבוחנים את זה בפרספקטיבה מעמדית זה הופך לעקרוני.

ולכן המאבק הזה במקום להיות מאבק של כל עניי ישראל הפך לתוכנית ריאלטי של המעמד הבינוני שמתמכר בעיקר לדמויות הקרובות לליבו מהבורגנות, בספק אם זה המאבק שיביא לשינוי מהותי בחברה הישראלית.

הלהט המהפכני קשה להגדרה, צריך קצת פרספקטיבה של זמן בשביל לעמוד אותו ואיפה ניתן להציבו, אבל דבר אחד כבר ניתן לומר המימסד הישראלי מחבק את בני הבורגנים שיצאו לרחובות, איני בטוח שהמימסד באמת יתחיל מעתה לצמצם את העוני בישראל, גם ראשי המאבק אינם מדברים על זה הם בעיקר מעוניינים שלבני העשירים יהיה קל יותר בסביבת תל אביב, זהו המאבק בסופו של דבר ואין פגם במאבק כזה אבל זה לא מאבק נגד העוני בישראל, אולי דבר נוסף שייזכר מהמאבק הזה זו הדרך מהפייסבוק לרחוב, אמצעי חדשני שהגיע הישר מכיכר תחריר, והוא כנראה מסמל דרך חדשה בדומה גם למחאת הקוטג'.
האינטרנט אינו מקום מפלט להזויים, הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות.

המאבק העיקש והעקרוני לשינוי פניה של ישראל ממדינת כל חזיריה למדינת רווחה רק החל, אולי היה ראוי שיהיו אנשים אחרים בראש המאבק, אנשים שיסמלו באישיותם איזשהי דרך שאינה חיה בשלום עם ישראל החזירית, ולא בני עשירים עם כל הכבוד.