הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

ישבתי במושב היטב, מושב הרכב, נעצרתי כי הרמזור השתהה, והנה אני רואה צלם אחד חובב כנראה מצלם אותי ללא בושה, או נכון יותר בלי לבקש רשות, לא אכנס לדיון על פרטיות, על עצם החשיפה של אדם, ואני  בנאדם ללא ספק , החשיפה לנפלאותיה של המצלמה, נהירה לי על סכנותיה הנה איש זר לי שמניעיו סתומים מנסה ללכוד אותי, את  פני המצודדים, אולי איני נראה במיטיבי עכשיו, אולי אני עייף, ועיניי עצומות למחצה, אולי זה לא יחמיא לי, למה הוא מנסה לצלמני?

החלטתי להיאבק בו בצלם, והתחלתי להזיז ראשי בעצבנות, עשיתי מין תנועות יוגה של עמוד השידרה הצווארי, מזיז ומסיט את ראשי מצד לצד, בסיבובים מורכבים, האם כל זה ירתיע אותו?

הצצתי ולתדהמתי הוא אפילו התקרב אלי, והתחיל להפעיל את המצלמה אפילו במהירות גדולה יותר עוקב אחרי כל תנועותי, התפלצתי, עיוותתי את פני, לבשתי ארשת של מפלצת מדומיינת, עטיתי עלי ארשת של  משהו על-טיבעי משוער, מתוך מטרה ברורה שהפולש ידיר את עדשתו ממני, אך הוא המשיך, כאילו כפאו שד, המשיך לעקוב אחרי מצלם אותי ללא הרף מכל זוית, לפני שצעקתי לעברו התחלף האור ברמזור, למזלי; לחצתי על דוושת הגז ונעלמתי לו מהפריים, קשה לשמור על אנונימיות בימים טרופים אלה.