Archive for 21st ב-יולי, 2012
Yoshitomo Nara
Posted in ויזואל on יולי 21, 2012| Leave a Comment »
ברית שלום קמה מחדש?
Posted in ויזואל on יולי 21, 2012| Leave a Comment »
על התנועה מויקי פדיה
על התנועה
עם חבריה ותומכיה של התנועה נמנו אינטלקטואלים, עיתונאים ובעלי תפקידים בכירים בהסתדרות הציונית, ביניהם הפילוסוף מרטין בובר, הפילוסוף שמואל הוגו ברגמן, חוקר הקבלה גרשם שלום, המחנך ארנסט סימון, חוקר יהדות המזרח (וגניזת קהיר) שלמה דב גויטיין, חוקר הלאומיות הנס קוהן, הפעילה הציונית הנרייטה סאלד, האגרונום חיים מרגליות קלווריסקי, המחנך וממחדשי השפה העברית יצחק אפשטיין ונשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית הרב יהודה לייב מאגנס. עוד תומכי התנועה היו איש העסקים שלמה זלמן שוקן, המדינאי הבריטי הרברט סמואל וארתור רופין[1]. גם הסופר משה סמילנסקי, שהרבה לכתוב על הווי חייהם של ערביי ארץ ישראל, היה מקורב לתנועה זו.
מספר החברים בתנועה היה קטן. רבים מאנשי "ברית שלום" ראו באחד העם מנהיג ומורה דרך רוחני, לדידם השאיפות הציונות היו צריכות להתגשם בתקומת תרבות יהודית חדשה שיכולה להתפתח רק בארץ ישראל. הם שאפו להגיע להסכם התיישבות עם ערביי פלשתינה תוך התייחסות לעובדה שהיהודים כאומה באים להתיישב בארץ שקודם לכן הרוב המכריע של תושביה היה ערבי. חברי "ברית שלום" סברו, שככל שהזמן חולף ערביי פלשתינה מתבצרים בהתנגדות לציונות ולכן יש להגיע איתם להסכמים ולהבנות. על רקע זה יש הרואים בתנועה זו את המבשרת של תנועות השלום הישראליות[2].
לאחר שרובו של הקונגרס היהודי דחה את תפישותיה ושאף להקמת מדינה יהודית ריבונית שלא תחת המנדט הבריטי הפכה התנועה לגורם שולי בציונות. בשנת 1933 התנועה התפרקה בשל התנגדות עזה כלפיה ביישוב היהודי ובשל פרישה של חברים רבים ממנה וחילוקי דעות עזים בין הנותרים[3] ובעקבותיה הוקמו מספר ארגונים, ביניהם קדמה מזרחה, העול ואיחוד, אשר דגלו גם הם בתפיסה דומה לגבי הפתרון של הסכסוך היהודי ערבי.
בתקנות התנועה נכתב:
|
תעודת האגודה: לסלול דרך הבנה בין עברים וערבים לצורות חיים משותפות בארץ-ישראל על יסוד שווי שלם בזכויותיהם הפוליטיות של שני לאומים בעלי אוטונומיה רחבה ולצורותיה של עבודתם המשותפת לטובת התפתחותה של הארץ.
|
Awol Erizku
Posted in ויזואל on יולי 21, 2012| Leave a Comment »
צלם, הוא מנסה "לתקן" את העבר של תולדות האמנות יוצר עבודות חלקן על בסיס של איזכור מההיסטוריה של האמנות והמודל הוא או היא הם אנשים כהים, בעלי צבע לפי הגדרתו, הוא מדבר על הרגשתו כי בעבר הוא ראה עבודות כאשר הן היו ללא נוכחות של אדם כהה.