Archive for 5th ב-אוגוסט, 2012
Bob Dylan – Its Alright Mama
Posted in MUSIC, ויזואל on אוגוסט 5, 2012| Leave a Comment »
Lightnin' Hopkins – Black Cat Blues
Posted in ויזואל on אוגוסט 5, 2012| Leave a Comment »
פרדוקס המלחמה בישראל
Posted in Blogroll, אקטואליה on אוגוסט 5, 2012| Leave a Comment »
מאז עלה לשלטון הימין בישראל, כמובן הימין הפורמלי, כי מפא"י במיוחד רפ"י או אנשי בנגוריון היו בהרבה מובנים ימינה מהימין הכי מילטנטי שהיה פה ניתן לבצע השוואה אם בכלל יש התאמה בין ימין לשמאל בציפיות לפרוץ מלחמה, האם בישראל החלוקה ימין שמאל מתאימה לדיעה הרווחת לכאורה כי הימין שש לצאת למלחמה לכאורה יותר מאשר השמאל.
ובכן מלחמה אחת מלחמת לבנון הראשונה נזקפת לימין, אולמרט אף שגדל בבית רויזיוניסטי אינו מנהיג ימין טיפוסי, כי מדינית לפחות – הוא אימץ את הגישה ה"שמאלית" לכאורה, בתקופת שלטון הימין איפה הייתה מלחמה אחת יזומה, ועוד שלל מבצעים ואירועים ביטחוניים, בעוד שכל יתר המלחמות הן פרי יוזמה שמאל ציונית לאומנית. יש לציין שרוב תומכי אולמרט הנלהבים הם שמאל ציונים.
הפרדוקס הזה בנוי גם על עוד עובדת חיים רוב המימסד הביטחוני בישראל הוא בעל אוריינטציה שמאלית לאומנית ציונית.
ובכן על רקע זה ברור שיש פה בעיה, הבעיה אינה רק עם העובדות, היא יותר נסיון להבין איך ייתכן שהשמאל שש אלי קרב יותר מהימין? (לכאורה זה אמור היה להיות הפוך)
הבעיה היא בעיה פסיכולוגית מובנית בעוד מנהיג ימין הוא מנהיג חשוד מלכתחילה במניעיו בגישתו הרי שמנהיג שמאל ציוני לאומני הוא מעל חשד, הוא להבדיל מהימין אינו שש למלחמה – אף שעובדתית זה בדיוק ההפך (!), רוב התקשורת ורוב אנשי הרוח והאינטלקטואלים בישראל הם אנשי שמאל (ציוני לאומני), והם באופן מובנה חשדניים כלפי מנהיגים ימניים מוצהרים, כלפי בגין הופנו טענות על פאשיזם, ועוד שלל טענות חסרות שחר, ולמעשה הוא בפועל אבי מחנה השלום הישראלי -חותם הסכם השלום הראשון, וכך הלאה, ראשי ממשלה מימין לא ששו לצאת למלחמה כי הם חשודים, למנהיג שמאל ציוני אין שום עכבות, ההיפך הוא שש אלי קרב, ועובדתית רוב המלחמות כולל מלחמה קוליניאלית ב-56 נהגו ובוצעו בזמן שלוט השמאל, הכיבוש, ההתנחלויות הן פרי שלטון השמאל הציוני הלאומני.
אפילו שלום עכשיו שהוקמה ב-1978 קמה למעשה על רקע המשא ומתן לשלום שניהל בגין, מוזר, היה סביר שתנועה אנטי-מלחמתית תתנהל דווקא מול איומי מלחמה, ולא מול "איומי=שלום" אבל עובדתית זה המצב, שלום עכשיו תמכה בשתי המלחמות בזמן אולמרט, כולל הפצצות אזרחים בפצצות מצרר. שלום עכשיו הוקמה ע"י קצינים בעיקר בעלי אוריינטציה שמאלית חלקם הצטיינו בצבא והנהיגו מין התנהלות של נהי לאחר מלחמה, מין השתפכות ובכי קולקטיבי על רקע הביצועים המיטרליסטים של רובם, בוכים ויורים, אין בהם למשל סרבני מלחמה מובהקים, סרבנות למימסד הצבאי לא מקובלת בשלום עכשיו, שלום עכשיו היא חלק אורגני מהמימסד הצבאי בישראל, המלחמות של מנהיגי שמאל בכלל הן מעל כל חשד, מעל ביקורת, למעט יום כיפור בה נתפס הצבא כמי שליגלג לא רק על רמיזות השלום של סאדאת אלא גם בז להן והביא למלחמה עקובה מדם.
אז מה קורה כאן?
איך זה שעובדתית רוב המלחמות הן פרי של שלטון השמאל?
על רקע הסקירה הצנועה הזו, יש לי פקפוק מהותי בקולות המלחמה שעולים ממשלתו של ביבי, אין לי סיבה להאמין שאם מנהיג שמאל ציוני היה כעת במקומו של ביבי הייתה נמנעת מלחמה, אני חושב שההתנגדות למלחמה מהכיוון השמאל ציוני הלאומני, היא התנגדות למלחמה בראשות הימין, ולא התנגדות למלחמה באשר היא, ההתנגדות למלחמה של השמאל הציוני גם היא אינה אידיאולוגית אלא על בסיס אפלוגטי, או חלק מהמשחק הפוליטי.
הבעיה אינה רק עם השמאל אלא עם תומכיו השוטים, אלה שרואים עד היום באולמרט מנהיג דגול, בין היתר בגלל היותו שש אלי מלחמה למרות הרטוריקה והכביכול נסיון להגיע לשלום.
קשה שלא להתרעם על אנשי הרוח למעט בודדים שבעיניהם מלחמה בידי מנהיג שמאל, כיבוש והתנחלויות בידי "שמאל" זה מעשה כשר, ורק כאשר ימין מוצהר פוצח במלחמה היא אינה לגטימית.
יש בעיה עם ההיסטוריה של ישראל, עם הכיבוש, עם המימסד הביטחוני שהשתלט על המדינה, הם על פי רוב אנשי שמאל, כפי שחברתית בישראל רוב הטייקונים וההון גם הוא בידי השמאל, המצב הזה שונה תכלית שינוי ממדינות אחרות.
במדינה מתוקנת שמאל הומניסטי אינו שש אלי מלחמה, אלי כיבוש, כאן המצב הפוך, וצריך לכן כשמדברים על שמאל בישראל להיזהר, ולהימנע מהמלכודת הפעורה השמאל ציונית.
אין צורך לציין שאני מתנגד עקרונית למלחמה המסתמנת, בעצם אני מתנגד עקרונית למלחמה באשר היא.
מסקנות:
כזכור בעלות אולמרט לשלטון הוא מינה את אמיר פרץ איש שלום עכשיו לשר הביטחון, באחת, או באיבחה אחת אמיר פרץ מחץ את כל היומרות לסדר יום חברתי חדש, והביא למלחמה עקובה מדם, תוך שהוא מתנהל בצורה פחזנית ומשמש סמן ימני בהתנהלות מול הצבא, איפה השמאל המתון? איפה האנשים השקולים שהם אנטי-מלחמה באופן ראוי ועיקבי, רק כאשר הימין בשלטון הם נגד מלחמה, אותם אנשים ואו חלקם בשעה שאיש משלהם אוחז בהגה, מחרחרי מלחמה לא פחות מאחרון המתלהמים בספסל האחורי בליכוד, הצד הזה מסביר את הסטטיסטיקה הזו, זה מסביר גם את החלוקה ימין שמאל בישראל, בעוד שימין מגוון יש מהימין הרשמי ועד למפא"י העבודה ואפילו מרץ, לשמאל יש יצוג רק בחד"ש שהיא מפלגה בעייתית בשל היותה שריד למק"י לקומוניזם, אין שמאל נאור עיקבי ואמיתי בישראל, בצד החברתי המצב גרוע אף יותר.
נחיצותו של שמאל נאור, הומניסטי הוא עניין כמעט מיאש, אין כזה בנמצא, אין מסגרת שמאלית שתהיה ראויה וישרה כלפי עצמה וכלפי קהל הבוחרים הפוטנציאלים, יש שמאל ציונות, שלמעשה הוא ורסיה ימנית כאמור, נחיצות השמאל הנאור לא רק חשובה כלפי פנים בהיעדרה של מדינת רווחה, היא נחוצה גם ככוח תומך שלום עיקבי, ובלתי מתלהם בלי קשר לשלטון, המטרה של הקמת שמאל מחדש היא מטרה חשובה בכל מובן, והמחאה החברתית רק מדגישה את הנחיצות של מהלך כזה.
מאמר ראוי על המפקח שלא מפקח
Posted in ויזואל on אוגוסט 5, 2012| Leave a Comment »
| המפקח על הבנקים | תקופת כהונה | תפקידים לאחר הפרישה |
| מאיר חת | 1969-1975 | יו"ר בנק לאומי |
| גליה מאור | 1982-1987 | מנכ"ל בנק לאומי |
| ד"ר אמנון גולדשמידט | 1987-1992 | סמנכ"ל בנק דיסקונט, דירקטור בבנק הבינלאומי |
| זאב אבלס | 1992-1998 | יו"ר בנק אגוד |
| ד"ר יצחק טל | 1998-2003 | דירקטור בנק טפחות |
| יואב להמן | 2003-2006 | יו"ר חברת "שכל" |
| 2006-2010 |
יו"ר הבנק הבינלאומי הראשון |
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
