יצאתי בצהרי היום לטיול בואדי, הואדי שיוביל אותי לכפר הערבי של האחמדים, ומשם לבריכה, ומשם לבית קברות ומשם דרך פרויד בעזרת אוטובוס הבייתה, לקחתי מצלמה, והתחלתי ללכת, היה חם, והגוף הגיב די קשה, התנשמתי הלכתי והזעתי כהוגן, עד שהגעתי לכפר, ירדתי במורד, עד שהגעתי למדרגות, הן מאד תלולות, פעם כשהייתי נער הלכתי עם מישהי את הטיול בסופו במעיין חיכתה לי הפתעה, כאשר היא הורידה את החולצה, עכשיו הלכתי לבד בחום או נכון יותר ירדתי מדרגה מדרגה ועצרתי לצלם, אני מבין שלא יצאו תמונות טובות כי הרי האור חזק מידי, ניסתי לצלם מרחוק, זו מצלמה מוגבלת, אין לי הרבה פיקסלים להציע, רק משהו דומה לסמרטפון בינוני, לא ממש משוכללת אבל היא טובה אלי, הגוף מזיע, אני מנגב עם המגבת האדומה, מביט בכפר הוא כל כך שלו, המסגד נראה כמו מסגד מהסיפורים על אלף לילה ולילה, אבל עכשיו חם ואני מריח את הזיעה נוטפת חמה ויורדת מהכתפיים לאיברים יותר מוצנעים הכל חם ולח, והעיניים נעצמות כי הזיעה היא חומצית וזה שורף אני מתישב שוב, מתנגב, ומביט באופק.
כשאני יורד אני מגלה פרצוף מצוייר מביט בעוברים ויש כמה עוברים אני מצלם והולך. או נכון יותר אני בולם את עצמי שלא אפול בכל החשיבות מרום המעלה של המדרגות.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
