אינך יכול להתעלם מהם, זו תופעה, אנחנו כאן בודדים, בוירטואל, אולי גם מחוצה לו, אבל גם אם אנו מוקפים באנשים חביבים שמשום מה מרגישים קירבה אלינו, אנו לא נותנים להם לבוא לכמה מקומות, אולי כי זה אינטימי, אולי כי אנחנו צריכים מרחב, שלא יתקעו לנו כל מיני מכרים במקומות מסויימים, שלא יקפצו לבקר אותנו בשעות בלתי מקובלות.
אבל בצבא פולניה יש כמה משפחות שחם להם לבד, חם להם גם יחד, והן מצורפות, כלומר לכל פעולה יש צירוף, הם יחדיו, אולי זה ההסבר לתופעה הבלתי מרנינה שישראל היא ארץ בה תופעת גילוי העריות מהגבוהות בעולם, כולם נכנסים לתחת, אחד לשני איפה שחם, כי הרי החום הזה זה סמל הישראליות. כולם מאותו קיבוץ איפה שממש חם בתחת, כולנו נדחקים לגעת בך, אתה שחם לך, אתה שלנו, מכירים אותך.
אבל פה? דחילק, אני שואל את עצמי אם זה אמיתי, משפחה שלמה רודפת אותך, כמה שלא תצליח עם ראש המשפחה, תבוא איזו חברה שלו, אחותו, אח שלו, הבן האורגני והבן החורג, כמו מטען חורג הם נופלים עליך ואין לאן לברוח, זה כמו לעשות תאונה עם משפחת פשע, לך תתחיל עם ראש המשפחה, אפילו אם לא ראו אותך כולם ברגע הראשון, הם יקפצו עליך בהמשך, אלוהים, משפחה, כמה שאתה רוצה להיות באיזה אי נידח, איזה קרוזו בודד ותלוש, ולא למצוא לידך ישראלים או את הישראליות שחם לה, כל הזמן אני מנסה לחשוב איך זה התחיל, הרי הייתי פעם פטריוט, חינכו אותי לאהוב את ארצי ומולדתי, את עמי, מה קרה.
מה שקרה שנדבקו לי כל מיני אנשים שחם להם, בכל מיני מקומות, היה לי חוף פרטי באיזשהו מקום, באתי לבד או עם חברה או אשת חיקי, כשהיא באה, ותמיד קפץ עלינו מישהו, רוצה לנגוס באינטימיות שלנו, להתערבב לנו, וכאן אתה כבר מנסה להתרחק, כותב בצורה מרחיקה שלא יבינו בלי מוצי, אין לך מולדת כאן, כך אתה חושב, ואז הם באים, אלה שחם להם בתחת. הישראלים נו.
אין מקום שלא חם להם, להפגנות ולצבא הם הולכים בזוגות, התחתנו ביחד וימותו ביחד, אפילו בגן עדן יהיו ביחד, רגע הם לא מאמינים, טוב, נראה כבר, אבל בטוח שבשום מקום גם הם יהיו ביחד.
כמה שזה דבוק וביחד שחם להם או לא הם תמיד ביחד, מחר היום, תמיד חם להם, חמימים ביחד, משפחה שחם לה ואין לאן לברוח מהם.

