הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

איני מוצא דרך נאותה לומר עד כמה אני מתנגד למלחמה, אולי כי המלחמה במילא אינה תלויה באיש מאיתנו המתנגדים והתומכים – ובי במיוחד אינה תלויה, או בכלל היודעים כל דבר והיודעים לתת עיצות בכל עת, מלחמה היא מצב כאוטי שיוצא מחוץ לחיים ונכנס למצב מוזר שבו מבחינה אתית יש הצדקה לרצח.

רק מלחמה היא מצב בו הרצח הופך לאתי, חלק מהנורמה.

ויש כל הזמן שיח של הצדקת מלחמה וכמובן עם האנלוגיות שצריך למנוע שואה וכו.

שואה אי-אפשר למנוע, גם אם בזמן השואה הייתה כבר מדינה יהודית עם צה"ל השואה לא הייתה נמנעת, ישראל בסדר כוחות מסויים היא ארץ קטנה ועלובה- בנתיים אם זה תלוי בשמאל הלאומני שלנו כאשר בנגוריון יקום לתחיה תהיה פה מעצמת על אבל זה אפילו לאדוקים בין הפאנטים רק בגדר פנטזיה, אין לנו עורף בכלל, כמה טילים על תל אביב ועוד כמה מקומות וזהו, תהיה פה קטסטרופה, מלחמה מול מעצמה כמו גרמניה של אז, היא בכלל בגדר חלום בלהות, מה נשאר ? מלחמה שאין אחריה חיים?

את זה כמובן אין לקבל, מהי מלחמה שאחריה אין חיים?  נו מה באמת יכול להביא לסופיות הסיפור, כנראה כולנו מבינים, אז במילא האופציה הזו אינה אופציה, מה שנשאר זה לא להיות זחוחים אבל לא להאמין יותר מידי בכוחו האימתני של צה"ל, הוא צבא חזק בערבון מאד מוגבל.