Archive for אוגוסט, 2012
7th Berlin Biennale: Key of Return
Posted in ויזואל on אוגוסט 19, 2012| Leave a Comment »
המחאה בביאנלה בברלין
Posted in ויזואל on אוגוסט 19, 2012| Leave a Comment »
7th Berlin Biennale
Posted in ויזואל on אוגוסט 19, 2012| Leave a Comment »
The Cure Three Imaginary Boys
Posted in ויזואל on אוגוסט 18, 2012| Leave a Comment »
צבא פולניה; אהבה
Posted in Blogroll, Uncategorized on אוגוסט 18, 2012| Leave a Comment »
היא נכתבה בהקדשה בעמוד הראשון של ספר שלא קראתי של קניוק, מילים פשוטות, על אהבה שהיינו אמורים לתת לה להתרחש, ולא הצלחנו.
ואולי בגלל זה לא קראתי את הספר הזה.
bob dylan – moonshiner
Posted in ויזואל on אוגוסט 18, 2012| Leave a Comment »
BROTHER STREET ART INDONESIA
Posted in ויזואל on אוגוסט 18, 2012| Leave a Comment »
וועדות קבלה גם בבנקים
Posted in Blogroll, אקטואליה on אוגוסט 18, 2012| Leave a Comment »
זה לא רק בקיבוצים שיש סלקציה למען מניעת כניסת ערבים, וחוסר שוויון מובנה, לא רק כלפי ערבים בכלל הגישה השוויונית כלפי משאבי הקרקע של המדינה אינה זמינה לכל אזרח באשר הוא.
גם בבנקים מסתבר זה חשוב שלא יכהן אדם ערבי, מה הן הסיבות? מן הסתם הן ידועות וברורות, אבל הן בניגוד לחוק, אין עדיין חוק רשמי של וועדות קבלה בבנקים, אבל יש פרקטיקה של ההדרה, כמו שבקיבוצים הייתה פרקטיקה כזו עוד בטרם חוקק החוק האפרטהיידי.
אלוהים אוהב עניים?
Posted in ויזואל on אוגוסט 17, 2012| Leave a Comment »
צבא פולניה; המורה לספרות
Posted in Blogroll, Uncategorized on אוגוסט 16, 2012| Leave a Comment »
כבר הכותרת מעצבנת, מה כבר יכול להיות טוב במורה לספרות, הרי כל תפקידה להמאיס עלי , את הקריאה, הפרשנות שלה חייבת להרוס ולמוטט כל רושם חיובי מלכתחילה כל פעם שאני מפיק הנאה מספר, אז, היא הורסת ומחריבה.
אבל לא בזה רציתי לעסוק, פגשתי את מורתי לספרות, פעמיים ראיתי אותה, עם בנה, היא כבר זקנה, הוא ענק, איש גבוה ושמן, היא רזה, סדוקה, כולה חיוורת, נראית כמתפעלת על שהיא עדיין פה, איך אני יכול לכתוב עליה דברים רעים.
כשהייתי צעיר יותר בגללה עברתי כיתה, היא עיצבנה אותי, ולא יכולתי להביט בה, הלימוד אצלה היה סבל ממושך וקשה, כל מילה שהיא אמרה הייתה חויה קשה לשמיעה היא הייתה צורמת, היא עישנה בכיתה אז זה היה מותר, פניה היו מחוטטים, היו לה חורים בלחיים, כאילו הפנים שלה הם פני הירח, מכתשים פעורים ממש, והיא שנאה ספרות יפה, כל מה שנראה יפה היה שנוא עליה.
עברו כמה שנים והנה שוב אני רואה אותה ומרגיש חמלה, היא עברה חיים די קשים, גם להיות מורה לספרות שנואה, וגם לגדל ענק כזה, שמן, והיא עדיין מסתכלת על העולם לא מאמינה שהעולם עולל לה את זה; כאילו הבטיחו לה עולם אחר, אנשים אחרים, אולי היא בכלל שונה, הייתי צעיר מכדי לדעת, והיא כל פעם שלחה אותי למנהלת, והמנהלת אהבה אותי, ותמיד חייכה כשראתה אותי, אלוהים יודע למה, עד שהציעה לי לעבור כיתה, הייתי התלמיד הראשון שעבר כיתה בגלל המורה לספרות.
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
